דיני ומנהגי ל"ג בעומר | חלק ד'
מנהג התגלחת: האר"י הק' הוליך את בנו הקטן לציון הרשב"י ביום ל"ג בעומר, עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה [כ"כ מוהר"ח ויטאל בס' שער הכוונות (דרושי הפסח, דרוש יב)].
ויש נוהגים לשקול השערות אחר הגילוח בזהב או בכסף, ונותנים המעות לצדקה, ואומרים שהוא סגולה שיהיה הבן חכם בתורה ביראת שמים, ויאריך ימים בטוב.
ולגבי תספורת לשאר אנשים, אלו הנוהגים עפ"י האריז"ל אינם מסתפרים אפילו ביום בל"ג בעומר, מלבד תגלחת של מצוה [דרכי חיים ושלום (אות תרכח)].
טעם למנהגם של ישראל שמגלחים שערות ילדים בעת שנתגדלו ונעשו בני ג' שנים, ובארץ ישראל המנהג לגלח הילדים בל"ג בעומר הילולא דרשב"י ע"ה על הציון הקדוש, יש למצוא רמז בזה בתורה כי 'והתגלח' כתוב ג' גדולה, לרמז בעת שנתגדל הילד ונעשה ג' שנים אז צריך לגלחו. והפרשה זה היא פסוק ל"ג, להורות שמגלחים אותו ביום ל"ג בעומר, והוא מקור טהור למנהגן של ישראל, המובא בס' פרי עץ חיים. (עטרת ישועה למהר"י מדז'יקוב, ל"ג בעומר).
