קיום מצות צדקה בפחות משוה פרוטה
בגמרא הובאה דעת האיכא דאמרי שהסתפק רבי יוחנן במי שנתן משהו שמן על כזית ממנחת חוטא, אם עבר בזה על איסור נתינת שמן על המנחה, והספק הוא אם שימת השמן צריכה להיות כדוגמת איסור נתינת לבונה שאין חייבים בו אלא בכזית, או שמא אין שימה דומה לנתינה. והתוספות (ד"ה מי בעינן) כתבו, שבסוגייתנו נראה ששיעור נתינה הוא בודאי בכזית, ודנו בכמה מקומות בש"ס ששיעור נתינה הוא בפרוטה, או אף בפחות משוה פרוטה. והפוסקים דנו לענין מצות צדקה שאף בה נאמר לשון נתינה, 'נתון תתן לו' (דברים טו י), אם שיעור נתינה זו הוא דווקא בשוה פרוטה או גם בפחות משוה פרוטה.
בשו"ת בית יצחק (או"ח סי' כא אות ב) צידד בתחילת דבריו, שלפי המבואר בתוספות שאין נתינה בפחות משוה פרוטה, אם כן גם מצות צדקה אין מקיימים בפחות משוה פרוטה. ועל פי זה כתב לענין קופה של עניי ארץ ישראל, שכיון שבשעה שנותן צדקה לקופה זו ורוצה שיזכו בה כל העניים, לא יגיע לכל אחד מהם שיעור פרוטה, ואין מקיים בכך מצות נתינה, ובפרט בנדר ליתן צדקה אינו מקיים בכך נדרו, ודן אם שייך לומר שאין זוכים העניים במעות אלו עד שיצטרפו לשוה פרוטה, ואם יש לומר שאינו מקיים הנתינה רק כשבא ליד הגבאי ואז הוא זוכה בפרוטה בשביל עני אחד. [ועל פי זה דן להתיר לשנות את המעות לצרכים אחרים כיון שלא זכו בהם העניים עדיין, עיי"ש]. וכן נקט למעשה בצפנת פענח (מתנות עניים פ"ז ה"א) שמוכח בגמרא בכמה מקומות שאין נתינה בפחות משוה פרוטה, וכן הוא גם לגבי צדקה שנאמר בה נתינה. [אך לענין הלא תעשה שאסור להתעלם מן הצדקה, נקט שגם אם נותן פחות משוה פרוטה ניצל מלאו זה]. וכן כתב בפרדס יוסף (ח"ב מילואים והערות לפרשת בראשית) שאין מקיימים המצות עשה שבצדקה בפחות משוה פרוטה.
אך בשו"ת מהרי"ל דיסקין (ח"א סי' כד) כתב, שבודאי גם בפחות משוה פרוטה מקיים מצות צדקה, וביאר שמה שכתב בשו"ע (יו"ד סי' רמט סי"ד) טוב ליתן 'פרוטה' לעני קודם כל תפילה, הוא רק לענין שטוב לעשות כן. [אמנם שוב כתב שיש לפקפק בזה ולומר שאם נותן פחות מפרוטה הרי זה מצוה אחרת של גמילות חסד בגופו ובאמת אינו מקיים בזה מצות צדקה]. וכן מסיק הבית יצחק בסוף דבריו, וכתב טעם מחודש בדבר, על פי סוגייתנו. שכן בגמרא אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן, נתן כזית לבונה על גבי משהו מנחה פסל, משום ש'לא יתן' כתיב, ומשמע עד שיהא בו כדי נתינה, 'עליה' הרי הוא רבוי אחר רבוי, ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט. והיינו שלגבי לבונה אין צריך כזית מנחה ועל משהו ג"כ חייב, משום שיש ריבוי אחר ריבוי ולומדים מכך שבא למעט שאפילו על משהו חייב. וביאר הבית יצחק, שכמו כן אף לענין צדקה, כיון שנאמר בה ב' פעמים לשון נתינה, 'נתון תתן', אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, שמקיימים מצות צדקה אפילו בנתינת כל שהו.
ובשו"ת תורה לשמה (סי' רלט) כתב גם כן שכיון שנהנה העני ממה שנתנו לו, ומצטרף עם פרוטות אחרות שלו ומחייהו, יש בכך מצוה גם אם נתן פחות משוה פרוטה, והוכיח כן מדין קרבן יולדת (כריתות י:), אלא שאין דרך ארץ ליתן מעט כל כך.
