סיגופים ותעניות על חשבון לימוד התורה

בגמ': מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך אתה נאמן להפסיד ספר תורה (גיטין נד, א).

הגאון ר' מאיר אריק זצ"ל בשו"ת שבסו"ס מנחת פיתים על יו"ד (סי' י') הביא שתלמידו, הגאון ר' משולם ראטה ז"ל העיר על מש"כ הלבושי שרד בחדושי דינים הל' טריפות סימן כ"א, באשה שקנתה בני מעיים מטבח ובאה אח"כ ואמרה שמצאה בם קוץ וכדומה דבר המטריף,

והעלה דהיא נאמנת לאסור הדקין שקנתה דבעלים נאמנים על שלהם אבל לאסור גוף הבהמה של הטבח אינה נאמנת, והעיר ע"ז הגר"מ ראטה הנ"ל מהא דגיטין נ"ד ע"ב מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן נמי להפסיד ספר תורה, והכי נמי נימא דכוותיה מתוך שנאמנת על שלה נאמנת נמי על של אחרים. ע"כ.

השיב לו על כך הגר"מ אריק זצ"ל: ולכאורה בפשיטות ניחא, דהא דאמרינן מתוך היינו דוקא בשכר ס"ת דהוא הפסד מרובה אבל משום שכר מועט אינו נאמן להפסיד לחבירו דבר גדול כמבואר בגיטין שם, והכי קיי"ל ביו"ד סימן קכ"ז סעיף ב', והכי נמי הבני מעיים לגבי גוף הבהמה הוה ליה דבר מועט.

וראיתי בפתחי תשובה (סימן קכ"ז סק"י) בשם שו"ת חות יאיר (סימן קי"ב) שכתב דדבר שיש לו שותפות בו אפילו חלק שמינית מתוך שנאמן על שלו נאמן נמי על של חבירו, והוא תמוה לכאורה, דהא משום הפסד מועט אינו נאמן להפסיד לחבירו הרבה, ונראה דדעת החות יאיר לחלק דדוקא בדבר שאין לו חלק בו רק שהוא מפסיד ע"י זה, בהא היא דאמרינן דמשום שכר מועט כגון אזכרות אינו נאמן להפסיד ס"ת כולו, אבל בדבר שיש לו חלק בו, אפילו כל שהוא, והוא בעלים בזה, שפיר אמרינן מתוך אף שהוא מפסיד רק דבר מועט, אבל דברי החות יאיר אינם מוכרחים בש"ס ואין מזה תלונה על הלבושי שרד.

ולכאורה נראה ראיה לסתור דעת החות יאיר הנ"ל, מהא דאמרינן בגיטין נ"ד שם כהן גדול ביום הכיפורים יוכיח, וברש"י ז"ל שם פירש דכוונת הש"ס היא מפר ושעיר של יום הכיפורים דאם אומר כהן גדול נתפגע נאמן, והראב"ן השיג עליו דמפר אין ראיה דהא בא משל כהן גדול והוה ליה בעלים רק ראית הש"ס היא משעיר, ועי' בזה בספר טיב גיטין שם ד"ה בגמ' כה"ג.

וקשה דהא השעיר נמי בא מתרומת הלשכה, ואנן קיי"ל שקלים פ"א מ"ד, רמב"ם הל' שקלים פ"א ה"ז דגם כהנים נותנין שקלים, א"כ יש גם לכהן גדול חלק בשעיר שנקנה מתרומת הלשכה ונימא מתוך שנאמן על שלו נאמן נמי על של צבור, ועל כרחיך כיון דיש לו רק דבר מועט לא אמרינן מתוך דלא כהחות יאיר.

אמנם נראה דאין על זה תורת בעלים כלל, דכיון דהוקדש פקע ליה תורת בעלים, ומהאי טעמא אמרינן ביבמות דף פ"ח ע"א גבי הקדש אי דידיה משום דבידו לאתשולי עלה ולא קאמר משום בעלים, ועל כרחך משום דלאחר שהוקדש פקע ליה תורת בעלים, וכן כתב בשב שמעתתא שמעתתא ו' פרק ו' וע"ש עוד דברים נפלאים בענין זה.