סגולת הבוכה על שאינו מבין בתורה

עצה וסגולה יומית:
סגולת הבוכה על שאינו מבין בתורה
הַדָּבָר שֶׁאֵין אָדָם מְבִינוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וּבִפְרָט בְּדֶרֶךְ הַסּוֹד, צָרִיךְ לִדְאֹג וּלְהִצְטַעֵר וְלִבְכּוֹת עָלָיו, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה יִפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וְיוֹפַע עָלָיו רוּחַ מִמָּרוֹם. וּכְמוֹ שֶׁהֵשִׁיב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל לְרַבֵּנוּ הָרַב חַיִים וִיטַאל זַ"ל, כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ בְּאֵיזֶה כֹּחַ הִשִּׂיג אוֹתָהּ הַהַשָּׂגָה הָעֲצוּמָה, וְהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְעַיֵּן בְּכָל דָּבָר וְדָבָר מִזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְיוֹשֵׁב עָלָיו יָמִים רַבִּים, וּמִצְטַעֵר וּבוֹכֶה עָלָיו, עַד שֶׁקִּבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ, וּפָתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁעֲרֵי הַהַשָּׂגָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּרָאוּי.
(אלף בינה, אות דל"ת ד)
ווארט יומי:
מעלת הכנסת אורחים
וַיֹּאמַר ה' אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר וְגוֹ' (בראשית יח ג).
גְּמָרָא דְּשַׁבָּת דַּף קכ"ז (ע"א) וְזֶה לְשׁוֹנָהּ: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב 'וַיֹּאמַר ה' אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר' וְכוּ':
קושיות על הלימוד מאברהם אבינו
מַקְשִׁים הָעוֹלָם, מִמַּאי מוֹכַח מֵהָכָא דִּגְדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּלְמָא שְׁנֵיהֶם שָׁוִים. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ דְּהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה עָדִיף, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּרָץ אַבְרָהָם אַחַר הָאוֹרְחִים וְהִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם דְּפִיֵּס לֵיהּ שֶׁיַּמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיַּכְנִיס הָאוֹרְחִים, וְרָצָה אַבְרָהָם לְקַיֵּם שְׁתֵּי מִצְוֹת, הַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, אֲבָל אִלּוּלֵי לֹא הִמְתִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, לֹא הָיָה אַבְרָהָם מַנִּיחוֹ וּמַכְנִיס הָאוֹרְחִים:
הלימוד הוא ממה שנתעכב אברהם בעשיית הסעודה
וְנִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי לְיַשֵּׁב, דְּהָא וַדַּאי אֶפְשָׁר דְּלֹא נִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּזֹאת הָרְאִיָּה, עַד שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם מַעֲשֵׂה סְדוֹם הָאָמוּר אַחַר הַלְוָיַת אַבְרָהָם לָאוֹרְחִים, וְאִם כֵּן אֱמֹר מֵעַתָּה הַשְּׁכִינָה הִמְתִּינָה לְאַבְרָהָם עַד שֶׁהִכְנִיס הָאוֹרְחִים, וְלָקַח הַבָּקָר, וְהֵכִין לָהֶם סְעוּדָה, וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם, וְעַל כָּרְחֵנוּ צְרִיכִים לְפָרֵשׁ כֵּן, דַּהֲרֵי שׁוּם אֲמִירָה אוֹ שׁוּם דִּבּוּר אוֹ שׁוּם הַפְסָקָה לֹא יֵשׁ בֵּין הַכְנָסַת אוֹרְחִים לְהָא דְּמַעֲשֵׂה סְדוֹם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַב אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְכֵיוָן דְּהָכִי הוּא, אִם כֵּן קָשֶׁה עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כֵּיוָן שֶׁרָץ אַחַר הָאוֹרְחִים וְהִכְנִיסָם, הָיָה לוֹ לְצַוּוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ לְטַפֵּל בַּעֲשִׂיַּת סְעוּדָתָם, וּבְרַוְחָא דְּבֵינֵי בֵינֵי יֵלֵךְ הוּא וְיַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, וּכְשֶׁתַּעֲלֶה הַסְּעוּדָה יַחֲזֹר לְשַׁמֵּשׁ הָאוֹרְחִים, אֶלָּא וַדַּאי מִדְּלֹא עָשָׂה כֵּן, וְהִמְתִּין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל הָעַכָּבָה הַזֹּאת, מִכָּאן מוֹכַח שֶׁגָּדוֹל טִפּוּל הָאוֹרְחִים יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה:
מברר מדוע אי אפשר לומר שגם על העכבה פייס להקב"ה
וְאֵין סְבָרָא לוֹמַר דְּעַל הַכֹּל פִּיֵּס אַבְרָהָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיַּכְנִיס הָאוֹרְחִים וִיתַקֵּן לָהֶם סְעוּדָה וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר וִיקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, דְּבִשְׁלָמָא עַל הַכְנָסָה שַׁיָּךְ לְפַיְּסוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלְכוּ הָאוֹרְחִים לְדַרְכָּם, אֲבָל מִדְּהִכְנִיסָם וּבֵרֵר לָהֶם שֶׁעַל הַסְּעוּדָה הִכְנִיסָם, וְאָמְרוּ לוֹ בְּפִיהֶם 'כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ' (פסוק ה), בְּוַדַּאי שׁוּב לֹא יֵצְאוּ עַד שֶׁיְּתַקֵּן לָהֶם הַסְּעוּדָה, וְהָיָה לוֹ לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּרַוְחָא דְּבֵינֵי בֵינֵי, אֶלָּא וַדַּאי מִדְּעָסַק הוּא בְּעַצְמוֹ בְּטִפּוּל סְעוּדָתָם, וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ וְלֹא נִסְתַּלֵּק, שְׁמַע מִינָּהּ דְּגָדוֹל טִפּוּל הָאוֹרְחִים יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה. וְדוֹ"ק: