לימוד גמרא והלכה צריך זכון מחשבה ודעת צלולה

עצה וסגולה יומית: 

לימוד גמרא והלכה צריך זכון מחשבה ודעת צלולה

וּמַה שֶּׁאָמַר 'תוֹרַת פִּיךָ', הוּא מְדַבֵּר עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כְּמַשְׁמָעוּתָהּ. וּמַה שֶּׁפֵּרֵט תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מִשּׁוּם דְּהַתַּלְמוּד שֶׁהוּא מְקוֹר הַדִּינִים, צָרִיךְ שַׁקְלָא וְטַרְיָא וְדַעַת רְחָבָה לְדַמּוּיֵי מִלְּתָא לְמִלְּתָא, וּבִפְרָט דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁהֵם כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ וְצָרִיךְ זִכּוּךְ מַחֲשָׁבָה וְדַעַת צְלוּלָה. וְאִם בָּא בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת, נִטְרָד בְּדַעְתּוֹ, וְלָא סָלְקָא לֵהּ שְׁמַעְתְּתָא.

(אלף בינה, אות טי"ת ח)

ווארט יומי:

מהות האהבה הנצרכת

וְהָאַהֲבָה שֶׁיֹּאהַב הָאָדָם אֶת הַשֵּׁם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אַהֲבָה מֻפְלֶגֶת עַד תַּכְלִית, שׁוּם דָּבָר לֹא יִמְנַע בִּשְׁבִילוֹ, הֵן נַפְשׁוֹ הֵן נֶפֶשׁ בָּנָיו הֵן מָמוֹנוֹ, דְּבָזֶה נִתְעַלָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁנִּסָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִצְחָק בְּנוֹ, וּמַה כְּתִיב שָׁם (בראשית כב ב) 'קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק', דְּקָשֶׁה, דְּלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר רַק 'קַח נָא אֶת יִצְחָק', וְהַכֹּל יָתֵר. וְרַשִׁ"י ז"ל כָּתַב כְּדֵי לָתֵת לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר:

וּלְפִי עִנְיָנֵנוּ בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְהוֹרוֹת לִבְנֵי הָאָדָם הָאַהֲבָה שֶׁיִּקָּרֵא בָּהּ 'אוֹהֵב הַשֵּׁם', דְּהַדָּבָר הֶחָבִיב עָלָיו בְּיוֹתֵר לֹא יִמְנַע אוֹתוֹ מֵאַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִיִּצְחָק, יוֹתֵר מִגּוּפוֹ וּמִמָּמוֹנוֹ, כִּי הֲרֵי הִבְטִיחוֹ ה' (שם כא יב) 'כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע', וְּמַשְׁמַע דְּלֹא יֵשׁ לוֹ עִם שָׂרָה זֶרַע אַחֵר רַק יִצְחָק, וְנוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ, וַאֲפִלּוּ הָכִי מֵרֹב אַהֲבָתוֹ אֶת הַשֵּׁם לֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו. וְזֶה שֶׁאָמַר 'קַח נָא אֶת בִּנְךָ', שֶׁזֶּה נִקְרָא 'בִּנְךָ' שֶׁהוּא זֶרַע כָּשֵׁר, לְאַפּוֹקֵי יִשְׁמָעֵאל. וְעוֹד, 'אֶת יְחִידְךָ', שֶׁאֵין לְךָ מִשָּׂרָה עוֹד בֵּן זוּלַת זֶה. וְעוֹד, 'אֲשֶׁר אָהַבְתָּ', יוֹתֵר מִגּוּפְךָ. וְעוֹד, 'אֶת יִצְחָק', שֶׁזֶּה הַבֵּן מֻבְדָּל מֵהַבָּנִים שֶׁהוּא קָדוֹשׁ וְיָרֵא אוֹתִי בְּתַכְלִית. וְכָל זֶה אִם אַהֲבָתִי עַזָּה עָלֶיךָ יוֹתֵר מִן הַכֹּל הַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה לְפָנַי. וּמֵרֹב אַהֲבָתוֹ אֶת הַשֵּׁם עָשָׂה בְּשִׂמְחָה וְלֹא עִכֵּב, דִּכְתִיב (שם כב ג) 'וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר':

וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּאֵי עוֹלָם שֶׁמָּא אַבְרָהָם לֹא עָשָׂה כָּל זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע שֶׁה' יִתְבָּרַךְ לֹא יַנִּיחֶנּוּ לְשָׁחֳטוֹ, לָכֵן אָמַר לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ (שם פסוק יב) 'כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי', הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרַד לְסוֹף דַּעְתּוֹ וְגִלָּה שֶׁדַּעְתּוֹ הָיָה לְשָׁחֳטוֹ, וּבִפְרָט לְמַה שֶּׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (ספר הרוקח, כב יד) כִּי שָׁחַט בּוֹ מִקְצָת.

 (גנזי המלך, תיקון התשובה אות כג)