יפנה מחשבתו לתפילה, ובזה תתקבל
עצה וסגולה יומית:
ישוב באלול, ולא ימתין עד ראש השנה
אֲנִי מַזְהִירְכֶם שֶׁתִּהְיוּ זְרִיזִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בֶּאֱלוּל, וְלֹא תִּתְאַחֲרוּ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם הַדִּין שֶׁנִּדּוֹנִים בּוֹ בְּנֵי הָאָדָם, וְאִם יִתְאַחֵר הָאָדָם עַד שָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בַּדִּין וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, סָפֵק גָּדוֹל יֵשׁ מַה תִּהְיֶה בִּתְשׁוּבָתוֹ. אָמְנָם אִם הֵכִין וְתִקֵּן עַצְמוֹ קֹדֶם יוֹם הַדִּין, בָּזֶה יֵשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וּסְמִיכָה גְּדוֹלָה.
(שערי ארוכה אות זי"ן, ד"ה זרעו לכם)
ווארט יומי:
יפנה מחשבתו לתפילה, ובזה תתקבל
וְהִנֵּה, כָּל שְׁאֵלוֹתָיו וּצְרָכָיו שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא שׁוֹאֵל מֵה', הַכֹּל בִּתְפִלָּה, רַק שֶׁיְּכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ כָּרָאוּי וְהַשֵּׁם מְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה לוֹ צְרָכָיו. וְהַשָּׂגַת הַחָכְמָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם וְקַבָּלַת תְּשׁוּבָתוֹ, הֵן הֵנָּה תְּחִלַּת הַכֹּל בַּתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים 'אַתָּה חוֹנֵן' וְכוּ' וְ'חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת', וְסָמוּךְ לָזֶה 'הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ', הֲרֵי דִּתְחִלַּת בַּקָּשָׁתֵנוּ בַּתְּפִלָּה הִיא עַל הַחָכְמָה וְעַל הַיִּרְאָה וְעַל הַתְּשׁוּבָה:
אַךְ בָּזֹאת צָרִיךְ הָאָדָם לְפַנּוֹת מַחְשְׁבוֹתָיו מִכָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם, וְיֵדַע שֶׁהוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה תְּקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ, דְּהַתְּפִלָּה הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא יג) 'וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם', וְזוֹהִי הַשְּׁמִירָה וְהָאַזְהָרָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִשָּׁמֵר וּלְהִזָּהֵר לְכַוֵּן לְבָבוֹ כָּרָאוּי. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ (דברי הימים א' כח ט) 'דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ', דְּהַיְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹבְדֵהוּ, שֶׁהִיא שְׁעַת הַתְּפִלָּה הַנִּקְרֵאת 'עֲבוֹדָה', 'דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ', שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתְּךָ כִּי אִם עִמּוֹ דַּוְקָא:
וְזֶהוּ אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ (תהלים קיט ד), אוֹמֵר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ הֵם הַתְּפִלּוֹת, לִשְׁמֹר מְאֹד, דְּהַיְנוּ צִוִּיתָ לִשְׁמֹר הַתְּפִלּוֹת בְּעִתָּם עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּלֵב שָׁלֵם, וַאֲנִי שׁוֹמֵר הַתְּפִלּוֹת כָּרָאוּי בְּכָל עֵת וּבְכָל לְבָבִי. וְעִקַּר תְּפִלָּתִי הִיא שֶׁתְּקַבֵּל מַה שֶּׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי לְהַשִּׂיג הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע וְהַיִּרְאָה כָּרָאוּי. וְאֵינִי מִתְחַנֵּן עַל הַצְלָחוֹת הָעוֹלָם, רַק עַל הַדָּבָר הַמַּשִּׂיג אוֹתִי לִידִיעָתְךָ, וְכִשְׁאֵלַת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
