זהירות מגאוה ולשון הרע מרחיק היצר הרע
עצה וסגולה יומית:
על ידי הלכה ברורה, השכינה עולה מן הקליפות
מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג כז:) דִּכְשֶׁהַהֲלָכָה מִתְבָּאֶרֶת וְנִפְסֶקֶת כְּהִלְכָתָהּ, בָּזֶה יֵשׁ עִלּוּי לַשְּׁכִינָה לִפְרֹחַ בִּכְנָפֶיהָ וְלַעֲלוֹת מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרָה הַהֲלָכָה וַעֲדַיִן יֵשׁ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת, עֲדַיִן הַשּׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים.
(אלף בינה, אות יו"ד ג)
ווארט יומי:
זהירות מגאוה ולשון הרע מרחיק היצר הרע
וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן (בראשית י ו). לְמַעְלָה כָּתַבְנוּ שֶׁחָם הוּא יֵצֶר הָרָע שֶׁמְּחַמֵּם גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, דְּאֵין שׁוּם אָדָם עוֹשֶׂה שׁוּם עֲבֵרָה זוּלָתִי עַל יְדֵי חִמּוּם יֵצֶר הָרָע. וְהַמִּדָּה הָרָעָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לָאָדָם כָּל רָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הִיא מִדַּת הַגַּאֲוָה, הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וּפְקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה כַּמָּה הִזְהִירָה הַתּוֹרָה וַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַגַּאֲוָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ה.) הַגֵּאֶה אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר וְאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה, וְאֵין מִי שֶׁגּוֹרֵם לְסַמָּאֵ"ל וְלִילִי"ת הֲרָמַת רֹאשׁ כְּמוֹ הַגֵּאֶה. וּמֵהַגַּאֲוָה נִמְשָׁכִים כַּמָּה רָעוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ דְּהַגַּאֲוָה כָּל רַע נִמְשָׁךְ מִמֶּנָּה, דְּהַגֵּאֶה אִם יִרְאֶה שׁוּם אָדָם מְכֻבָּד מִמֶּנּוּ אוֹ אֲפִלּוּ כְּמוֹתוֹ, מֵרֹב גַּאֲוָתוֹ מִתְקַנֵּא מִמֶּנּוּ וְשׂוֹנֵא אוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁשּׂוֹנֵא אוֹתוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ (ספרי כי תצא רלה), וַאֲפִלּוּ דָּבָר הַגּוֹרֵם לוֹ מִיתָה מְבַקֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְעוֹד, הַגֵּאֶה מְבַזֶּה לְכָל אָדָם, דְּאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם אָדָם שָׁוֶה אֵלָיו, וּמַעֲשֵׂי הַגֵּאֶה רַבּוּ מִלִּסְפֹּר:
חומר העוון של לשון הרע
עוֹד מִדָּה רָעָה אַחֶרֶת גּוֹרֶמֶת לָאָדָם כַּמָּה רָעוֹת, וְהוּא לָשׁוֹן הָרָע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טו:) שָׁקוּל לָשׁוֹן הָרָע כְּשָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁהֵם עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) הָאוֹמְרוֹ הוֹרֵג שְׁלֹשָׁה. וְנִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ כַּמָּה מִדּוֹת רָעוֹת, דְּמִי שֶׁהִרְגִּיל לְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, רַע לֹא יִמְאַס, דְּכָל מַה שֶּׁיְּפַתֵּהוּ יֵצֶר הָרָע לוֹמַר, אֵינוֹ חוֹשֵׂךְ פִּיו, וְאֵינוֹ חוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִלְּדַבֵּר אֲפִלּוּ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה. וְנִמְשָׁךְ מִזֶּה רְכִילוּת, וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אָב לִבְנוֹ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) הָאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע כּוֹפֵר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב ה) 'אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ'. עוֹד יֵשׁ קָרוֹב לְלָשׁוֹן הָרָע מִי שֶׁיּוֹשֵׁב קְרָנוֹת, דְּכֵיוָן שֶׁיּוֹשֵׁב וּבָטֵל וְיוֹשֵׁב עִם מְדַבְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע סוֹפוֹ לִהְיוֹת כְּמוֹתָם (רמב"ם דעות פ"ו ה"א):
גנות המרמה במשא ומתן
עוֹד יֵשׁ מִדָּה רָעָה אַחֶרֶת נִמְשָׁכוֹת מִמֶּנָּה כַּמָּה רָעוֹת, וְהוּא הָאָדָם הַמְרַמֶּה בְּנֵי אָדָם בְּמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ, כִּי בָּזֶה בָּא לִידֵי חָמָס וְלִידֵי גָּזֵל וְלִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא וְכַמָּה רָעוֹת. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחִמּוּם יֵצֶר הָרָע, שֶׁמְּחַמֵּם גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם וּמַתְעֵהוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הָרָעוֹת הָאֵלֶּה:
