התורה עצמה תלמד אותו

עצה וסגולה יומית: 

התורה עצמה תלמד אותו

הַתּוֹרָה מִצַּד עַצְמָהּ בְּכֹחַ קְדֻשָּׁתָהּ, הָעוֹסֵק בָּהּ אֲפִלּוּ בְּלִי מְלַמֵּד הִיא בְּעַצְמָהּ מְלַמֶּדֶת אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) 'עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי', אֲפִלּוּ יִהְיֶה הָאָדָם פֶּתִי וַחֲסַר לֵב, כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הִיא מְלַמַּדְתּוֹ דַּעַת וְחָכְמָה וּמַרְאָה לוֹ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה.

(אלף בינה, אות מ"ם ג)

ווארט יומי:

תשובה בימי הנעורים

וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל וְגוֹ'. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְגוֹ'. וַיֹּאמַר וְגוֹ'. יֻקַּח נָא מְעַט וְגוֹ'. וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְגוֹ'. וַיְמַהֵר אַבְרָהָם וְגוֹ'. וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וְגוֹ' (בראשית יח א-ח). אֶפְשָׁר לִרְמֹז הַפְּסוּקִים הָאֵלּוּ בְּדֶרֶךְ רֶמֶז בְּהַקְדִּים מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספר הליקוטים תהלים נ טז), דִּכְשֶׁאָדָם חוֹטֵא כָּל הַמִּצְוֹת וְהַתּוֹרָה שֶׁעָשָׂה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא לוֹקַחַת אוֹתָם, וְגַם הַנֶּפֶשׁ וְהָרוּחַ וְהַנְּשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה חוֹזְרִים לוֹ. וְגַם הַשְּׁכִינָה אֵינָהּ מַשְׁגַּחַת בּוֹ כְּשֶׁחוֹטֵא, וּכְשֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה הַשְּׁכִינָה מַשְׁגַּחַת בּוֹ לְהֵטִיב אֵלָיו, וְכָל הַמִּצְוֹת וְהַתּוֹרָה שֶׁלָּקְחָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא חוֹזְרִים אֵלָיו:

כל חלק בתורה נמשל לדבר אחר

וְהִנֵּה הַתּוֹרָה נִקְרֵאת מַיִם, וְנִקְרֵאת פַּת, וְנִקְרֵאת יַיִן וְחָלָב וּדְבַשׁ. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר, דְּהַתּוֹרָה נֶחֱלֶקֶת לְאַרְבָּעָה, פְּשָׁט רֶמֶז דְּרוּשׁ סוֹד. כְּנֶגֶד הַפְּשָׁט נִקְרֵאת מַיִם, כְּנֶגֶד הָרֶמֶז נִקְרֵאת לֶחֶם, כְּנֶגֶד הַדְּרוּשׁ נִקְרֵאת בָּשָׂר וְחֶמְאָה (עירובין כא:, ברכות סג:), כְּנֶגֶד הַסּוֹד נִקְרֵאת יַיִן וְחָלָב וּדְבַשׁ:

על ידי התשובה חוזרות אליו המצוות שהיו בסטרא אחרא

וְהִנֵּה סָמוּךְ לָזֶה בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה אָמַר (לעיל יז כז) 'וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ'. בָּא לִרְמֹז עַל מִי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁמַּה שֶּׁלָּקְחָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא חוֹזֵר אֵלָיו. וְהִנֵּה מָצִינוּ שֶׁהָעוֹשֶׂה מִצְוָה נִבְרָא מִמֶּנָּה מַלְאָךְ אֶחָד. וְהִנֵּה גַּם כֵּן יֵשׁ מִצְוֹת שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם בְּגוּפוֹ, כְּגוֹן תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְיֵשׁ שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָם עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן מִצְוַת הַצְּדָקָה וְכַיּוֹצֵא, וּמִכֻּלָּם נִבְרָאִים מַלְאָכִים, וּכְשֶׁחוֹטֵא לוֹקַחַת הַכֹּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּכְשֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה כָּרָאוּי הַכֹּל חוֹזֵר לוֹ כְּבַתְּחִלָּה. זֶהוּ שֶׁאָמַר 'וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ', הֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. 'יְלִיד בָּיִת', שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי גּוּפוֹ כְּגוֹן תּוֹרָה וּתְפִלָּה. 'וּמִקְנַת כֶּסֶף', שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וְכֵיוָן שֶׁחָטָא נִטְמְעוּ בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, הַשְׁתָּא שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא מָל וְנִטְהַר, כָּךְ הַמַּלְאָכִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי מִצְוֹתָיו וְלָקְחָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא עַכְשָׁו נִטְּלוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא וְנִמּוֹלוּ וְנִטַּהֲרוּ עִמּוֹ וְחָזְרוּ אֵלָיו. וְזֶהוּ 'מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ', כְּלוֹמַר 'מֵאֵת בֶּן נֵכָר' שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁנִּטְמְעוּ בָּהּ, הַשְׁתָּא 'נִמֹּלוּ אִתּוֹ' וְנִטַּהֲרוּ וְחָזְרוּ אֵלָיו:

וגם השכינה חוזרת להשגיח עליו

וּכְשֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה וְחָזְרוּ אֵלָיו הַמַּלְאָכִים, אָז וַיֵּרָא אֵלָיו ה', הַשְּׁכִינָה מַשְׁגַּחַת בּוֹ וּמְטִיבָה אֵלָיו. בְּאֵלֹנֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה, מִלְּשׁוֹן 'וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים' (עמוס ב ט). מַמְרֵא, הִיא מַשְׁמָעָהּ 'מוּם רָאָה', וְגִימַטְרִיָּא 'רָפָא', לוֹמַר שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָיָה חוֹטֵא הָיָה מוּם בּוֹ, עַכְשָׁו נִתְרַפֵּא הַמּוּם. וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, יוֹשֵׁב כִּי אִם בְּפִתְחֵי אָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. כְּחֹם הַיּוֹם, כְּלוֹמַר, שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה בְּעוֹדוֹ בִּתְקֵפוּתוֹ, לֹא עַד שֶׁהִזְקִין, שֶׁזּוֹ הִיא הַתְּשׁוּבָה הַמְעֻלָּה (ע"ז יט.), וְזֶהוּ כְּחֹם הַיּוֹם, בְּעוֹד חֻמּוֹ בּוֹ:

(פיתוחי חותם פרשת וירא)