העינים והלב הם העיקר
עצה וסגולה יומית:
העינים והלב הם העיקר
הַלֵּב וְהָעֵינַיִם אַחִים שֶׁלֹּא יִתְפָּרָדוּ, אִם לַעֲבֵרָה חַס וְשָלוֹם הֵם תְּרֵי סַרְסוּרֵי דַעֲבֵרָה, וְאִם לִדְבַר מִצְוָה הֵם הָעִקָּר, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, דְּהַיְנוּ הָאוֹר שֶׁלְּךָ שֶׁהֵם הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ לֹא תִּרְאֶה בָּהֶם שׁוּם רְאִיָּה שֶׁהִיא רָעָה בְּעֵינֵי ה', רַק רְאִיָּה שֶׁהִיא לַעֲבוֹדַת ה', וְהוּא דְּכֵיוָן שֶׁחָשַׁבְנוּ הַגּוּף כְּמוֹ הַתֵּבָה, צָרִיךְ שֶׁהָעֵינַיִם יָאִירוּ לוֹ בְּדֶרֶךְ קְדוֹשָׁה וְלֹא בְּהֵפֶךְ.
(מחשוף הלבן פרשת נח, ד"ה עשה לך)
ווארט יומי:
זהירות וזריזות באמירת הברכות
'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ' וְגוֹ' (דברים י, יב). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (מנחות מג:) שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְבָרֵךְ מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ וְגוֹ', אַל תִּקְרֵי 'מָה' אֶלָּא 'מֵאָה'. וְהַמֵּאָה בְּרָכוֹת הֵם בְּרָכוֹת שֶׁל שַׁחַר, וְשֶׁל שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת וְשֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְשֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם שִׂפְתוֹתֵיהֶם בָּרוּר מִלֵּלוּ, דְּעַל יְדֵי בְּרָכוֹת אֵלּוּ מַזְכִּיר אָדָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיֵדַע גְּדֻלָּתוֹ וּשְׁבָחָיו וַחֲסָדָיו וְנִפְלְאוֹתָיו, כִּי כֵּיוָן שֶׁקָּם בַּבֹּקֶר וּמְבָרֵךְ בִּרְכוֹת 'אֱלֹהַי נְשָׁמָה' הֲרֵי מַכִּיר שֶׁהַשֵּׁם הוּא שֶׁנָּתַן בּוֹ נְשָׁמָה וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ בְּכָל לַיְלָה דֶּרֶךְ פִּקָּדוֹן וּמַחֲזִירָהּ לוֹ בְּכָל בֹּקֶר, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר 'הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים'. וְגַם כֵּן יֵשׁ בְּאֵלּוּ הַבְּרָכוֹת שֶׁבַח יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּחַר בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָאֻמּוֹת וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, וְכַמָּה הוֹדָאוֹת וּשְׁבָחִים אֲחֵרִים. וְכָל זֶה לְעוֹרֵר לֵב הָאָדָם כֵּיוָן שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְיִרְאָתוֹ:
וְכֵן גַּם כֵּן בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר' לָתֵת שֶׁבַח לַשֵּׁם, שֶׁהוּא עָשׂוּי נְקָבִים חֲלוּלִים, וַאֲפִלּוּ הָכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד בּוֹ רוּחוֹ וְשׁוֹמְרָהּ עַל יְדֵי נֵס. וְכֵן נַמִי בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה יֵשׁ בָּהֶם שֶׁבַח הַבּוֹרֵא, וְיֵשׁ בָּהֶם בַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עַל עַצְמֵנוּ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּחָנֵּנוּ דַּעַת וְיַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה וִירַפְּאֵנוּ וִיפַרְנְסֵנוּ וְיִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם וְיִשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ, וְכָל זֶה לְהִתְבּוֹנֵן וְלֵידַע כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין בְּיַד אָדָם שׁוּם יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם (ברכות לג:):
וְגַם כֵּן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּדֵי לְהַכִּיר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ. וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כָּל דָּבָר שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱכֹל, יְבָרֵךְ עָלָיו כְּדֵי לְהוֹדוֹת בַּחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּתַן לוֹ הַדָּבָר הַהוּא וּבְרָאוֹ בִּשְׁבִילוֹ. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם דָּבָר בְּלֹא בְּרָכָה, כִּי נִקְרָא גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שם לה:) עַל פָּסוּק (משלי כח כד) 'גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ':
יברך הברכות במתון ובכוונה
וְגַם כֵּן לֹא יְבָרֵךְ בְּחִפָּזוֹן רַק בְּמָתוּן, כְּדֵי לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ וְלֵידַע מַה מּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, וּלְמִי הוּא מְבָרֵךְ, וְלֹא כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. וְצָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְפִיכָךְ נִתְקְנוּ הַבְּרָכוֹת בִּלְשׁוֹן 'בָּרוּךְ אַתָּה' שֶׁהוּא לְנוֹכֵחַ, מִטַּעַם זֶה שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם שֶׁהַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ וְלָהּ הוּא מְבָרֵךְ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (שם ג ו) 'בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ', דְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הֲנָאָתְךָ כְּשֶׁאַתָּה אוֹכֵל, דַּע אֶת הַשֵּׁם וּבָרֵךְ לוֹ בְּכַוָּנָה, וּלְפִיכָךְ 'דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ', סוֹפֵי תֵּבוֹת עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'בָּרוּךְ':
