בכל חצות לילה - השכינה בוכה על צערה בגלות
וְהִנֵּה בָּעֲוֹנוֹת כָּל יְמֵי אֹרֶךְ הַגָּלוּת בְּכָל חֲצוֹת לַיְלָה שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת וּמִתְרַעֶמֶת עַל צַעֲרָהּ בַּגָּלוּת, כָּל הָעוֹלָמוֹת מִזְדַּעְזְעִים וּבוֹכִים וְצוֹעֲקִים עִמָּהּ, וְהָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת וְהַשְּׁבָטִים וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכָל דּוֹרוֹ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם, כֻּלָּם מִתְחַנְּנִים וּבוֹכִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַל צַעֲרָהּ שֶׁל שְׁכִינָה עַד מָתַי הוֹלֶכֶת וּמִצְטַעֶרֶת. וְזֶה הַדָּבָר בָּא לְהוֹדִיעַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַנְּשָׁמוֹת הָעֲתִידוֹת לִהְיוֹת בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן הָרוֹאִים בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת יוֹתֵר מִדַּאי וְאֵינָם שָׂמִים לָתֵת עַל לֵב מַדּוּעַ אֹרֶךְ הַגָּלוּת הַזֶּה, וְהֵם בֶּאֱמֶת מַאֲמִינִים שֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּמְקַוִּים תְּשׁוּעָתוֹ בְּכָל יוֹם, אֲבָל אֵינָם מִתְעוֹרְרִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל יָדָהּ יָבוֹא, רַק אוֹמְרִים בְּפִיהֶם 'כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם', וְהָעִקָּר חָסֵר מֵהֶם שֶׁהִיא הַתְּשׁוּבָה:
וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר (הושע יא ז) 'וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם', דְּלִכְאוֹרָה 'אֶל עַל יִקְרָאֻהוּ' אֵין לָהּ הֲבָנָה. אָמְנָם לְפִי הָאָמוּר יָבוֹא עַל נָכוֹן, שֶׁאוֹמֵר 'וְעַמִּי תְלוּאִים', הַיְנוּ עֵינֵיהֶם תְּלוּיִים וּמְקַוִּים מָתַי אֶגְאָלֵם מִן הַגָּלוּת וַאֲשִׁיבֵם לְאַרְצָם כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְאוֹמְרִים בְּפִיהֶם 'כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם', אֲבָל אֵין בְּפִיהֶם נְכוֹנָה, כִּי הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בַּתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג כב) 'שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם', כִּי אֵינָם נִגְאָלִים בְּלִי תְּשׁוּבָה (סנהדרין צז:). וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר 'וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי', כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמְּקַוִּים שֶׁאֲשִׁיבֵם לִמְקוֹמָם, אֲבָל מַשְׁלִיכִים הַדָּבָר עָלַי, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁתְּשׁוּעָה זוֹ תְּלוּיָה בְּיַד הַשֵּׁם, שֶׁהוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ וְיִפְדֵּנוּ מִתּוֹךְ הַגָּלוּת, וְזֶהוּ 'וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ', 'וְאֶל עַל' תְּרֵי מִלֵּי נִינְהוּ, דְּהַיְנוּ פַּעַם אוֹמְרִים 'אֶל' ה' תְּלוּיוֹת עֵינֵינוּ שֶׁיִּגְאָלֵנוּ מִן הַגָּלוּת הַזֶּה, וְזֶהוּ מִלַּת 'וְאֶל', וּפַעַם אוֹמְרִים 'עַל' ה' מֻטָּל הָעֹל שֶׁל הַגָּלוּת הַזֶּה, כְּמוֹ (תהלים נה כג) 'הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ', וְאֵין הָאֱמֶת כֵּן, שֶׁהָעִקָּר הוּא שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוּא הַתְּשׁוּבָה שֶׁבָּהּ תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה אֵינָם מִתְיַעֲצִים וּמַסְכִּימִים יַחַד לַעֲשׂוֹתָהּ, וְזֶהוּ 'יַחַד לֹא יְרוֹמֵם', דְּהַיְנוּ אֵינָם מַסְכִּימִים יַחַד לַעֲשׂוֹת הִתְרוֹמְמוּת שֶׁבָּהּ יִגָּאֲלוּ, וְהִיא הַתְּשׁוּבָה כָּאָמוּר, וְזֶהוּ 'יַחַד לֹא יְרוֹמֵם' לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.
(מחשוף הלבן פרשת נצבים)
