באכילה ושתיה שלא כהוגן נעשה מדור ליצה"ר
עצה וסגולה יומית:
באכילה ושתיה שלא כהוגן נעשה מדור ליצה"ר
תְּחִלָּה צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, לְפִי שֶׁכָּל גֵּרוּי יֵצֶר הָרָע וּפִתּוּיוֹ בָּאָדָם הוּא מֵחֲמַת רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן מִתְחַמֵּם גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְנַעֲשֶׂה מָדוֹר לְיֵצֶר הָרָע, וְכִמְעַט שֶׁכָּל הָעֲבֵרוֹת הֵם בָּאִים עַל יְדֵי רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (ברכות כט: לב.), שֶׁאִם הַגּוּף הָיָה חַלָּשׁ אֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה אֲבָל בִּהְיוֹתוֹ חָזָק וְשָׂבֵעַ תָּמִיד מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר.
(גנזי המלך, תיקון התשובה ח)
ווארט יומי:
אהבת ה' קדמה ומה לנו להתעצל באהבתו
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים מִכָּל הָאָמוּר, דְּיִרְאָה וְאַהֲבָה שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים, צְרִיכִים שֶׁיִּהְיוּ בָּאָדָם הַשָּׁלֵם יַחְדָּו יְדֻבְּקוּ לֹא יִהְיוּ נִפְרָדִים. וּכְשֶׁיִּהְיֶה דָּבֵק הָאָדָם בְּאַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ וּמְקָרְבוֹ אֶצְלוֹ, וְאַדְּרַבָּה אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָדְמָה לְאַהֲבָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ז ח) 'כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם', וּכְתִיב (מלאכי א ב) 'אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה''. וְכֵן הוּא בְּתִקּוּן הַתְּפִלָּה (ברכת 'אהבת עולם') 'אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ', הֲרֵי בְּפֵרוּשׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵרֹב חֶמְלָתוֹ וְרַחֲמָנוּתוֹ עָלֵינוּ הִקְדִּים אַהֲבָתוֹ לָנוּ וְקֵרְבָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְהִרְבָּה לְגַדֵּל אוֹתָנוּ עַד שֶׁכָּתַב עָלֵינוּ (דברים כו יט) 'וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (ילקוט בראשית רמז קלב) אֲפִלּוּ עַל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת:
וְכֵיוָן שֶׁכֵּן שֶׁקָּדְמָה אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ לָנוּ, מַה נִּשְׁאָר לָנוּ לְהִתְעַצֵּל בְּאַהֲבָתוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר בְּעָפָר יְסוֹדָם, מִי שֶׁהִקְדִּים טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ בְּלִי שׁוּם סִבָּה, כָּל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה הַמְקַבֵּל הַטּוֹבָה לֹא יַשִּׂיג גְּמוּל הַמַּקְדִּים לוֹ הַטּוֹבָה, וּכְאָמְרָם 'הַמֻּקְדָּם לֹא יֻשַּׂג'. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֲדוֹן הַכֹּל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִקְדִּים לָנוּ אַהֲבָה וְטוֹבָה, כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה לֹא נַשִּׂיג אֲפִלּוּ אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת, וְלֹא שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּי אִם לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ, לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִירֹא וְלֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם:
וְכָתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, כְּשֶׁתְּצָרֵף חֲצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל 'יִרְאָה' עִם חֲצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל 'אַהֲבָה' תִּמְצָא 'יִרְאָה', וּכְשֶׁתְּצָרֵף חֲצִי הָאַחֲרוֹן עִם חֲצִי הָאַחֲרוֹן תִּמְצָא 'אַהֲבָה', וּבָא הָאוֹת לְהוֹרוֹת כִּי שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים, זֶה תָּלוּי בָּזֶה וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה. וְעוֹד מָצִינוּ (יומא פו:) מַעֲלָה גְּדוֹלָה בְּעוֹבֵד מֵאַהֲבָה, שֶׁאֲפִלּוּ זְדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יֵדַע וְיָבִין שֶׁהַזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת וְלֹא יָשׁוּב לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם מֵאַהֲבָה. וּלְפִיכָךְ רָמְזָה לָנוּ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כָּל זֶה תְּחִלַּת כָּל דִּבּוּר בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, וּכְבָר כָּתַבְנוּ דְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית רוֹמֵז עַל הַתְּשׁוּבָה, וְעַכְשָׁו בָּא הָרֶמֶז עַל נָכוֹן דִּבְרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'יִרְאָה אַהֲבָה' בְּמִלּוּי, דְּבַעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וּבָזֶה תְּקֻבַּל תְּשׁוּבָתוֹ וָשָׁב וְרָפָא לוֹ:
