אין להם יכולת לקטרג בחודש זה

עצה וסגולה יומית: 

אין להם יכולת לקטרג בחודש זה

הַמְקַטְרְגִים שֶׁל מַעְלָה הַמְבַקְּשִׁים לִטְרֹף טֶרֶף מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּזֶה הַחֹדֶשׁ אֵינָם מוֹעִילִים כְּלוּם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בּוֹ (ראש השנה יח.), וְהַיָּמִין פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל הַשָּׁבִים (זוהר ח"א כג., תיקו"ז תי' ו כב:).

(שערי ארוכה אות טי"ת, ד"ה טוב וישר)

ווארט יומי:

ידיעת הדין בשורשו ובטעמו

וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד, כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי (תהלים קיט מג). הִנֵּה כָּתַבְנוּ, דְּאֶחָד מִן הַסִּימָנִים הַמֻּבְהָקִים לְתוֹרָה לִשְׁמָהּ הוּא חִקּוּר דִּין. וְחִקּוּר דִּין הוּא שֶׁיִּתֵּן בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל לַחְקֹר בְּדִינֵי הַתּוֹרָה וְלָשֵׂאת וְלָתֵת בָּהֶם עַד שֶׁיּוֹצִיא דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְצָרִיךְ שִׁהוּי וְהַמְתָּנָה בַּדָּבָר, כְּדֵי לִהְיוֹת דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו. וּכְמַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות מ"א פ"א), הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין. דְּפִסּוּק הַדִּין צָרִיךְ הַמְתָּנָה כְּדֵי לְעַיֵּן הַרְבֵּה בַּדָּבָר וְלַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ בּוֹ חֲקִירָה אַחַר חֲקִירָה וּדְרִישָׁה אַחַר דְּרִישָׁה. וְעֵלָּא מִנְּהוֹן סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם דְּתִסַּק לֵהּ שְׁמַעְתְּתָא אַלִּבָּא דְהִלְכְתָא:

יבקש לדעת כל דין על טעמו ושורשו

וְזֶהוּ שֶׁשּׁוֹאֵל עַכְשָׁו וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת, דְּהַיְנוּ, הַדִּינִים שֶׁאֲנִי דָּן וּמַשְׁמִיעַ מִפִּי לַאֲחֵרִים, אַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת, עָזְרֵנִי לִפְסֹק הַדִּין כְּהִלְכָתוֹ בְּתַכְלִית הַיְדִיעָה, לָדַעַת כָּל דִּין וָדִין בְּטַעְמוֹ וְנִמּוּקוֹ הָרָאוּי לוֹ, שֶׁלֹּא יֵאָמֵר עָלַי הִלְכְתָא כְּוָתֵהּ וְלָא מִטַּעֲמֵהּ, רַק הוֹרֵנִי הָאֱמֶת שֶׁאֵדַע הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ וְטַעְמוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר עַד מְאֹד, דְּהַיְנוּ, שֶׁתִּהְיֶה הִלְכְתָא כְּוָתִי וּמִטַּעְמִי, וַהֲרֵינִי מְקַיֵּם מִתּוּן הַדִּין, כִּי אֵינֶנִּי פּוֹסֵק הַדִּין מְהֵרָה, רַק מַמְתִּין זְמַן אַחַר זְמַן, כְּדֵי לְעַיֵּן וּלְהוֹצִיא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי, כְּלוֹמַר, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ אֵלַי דִּינִין לָדוּן אוֹתָם, אֲנִי מַמְתִּין וּמְיַחֵל וּמְצַפֶּה וּמְעַיֵּן וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וְחוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ, לַעֲמֹד עַל עִקַּר הַהֲלָכָה, וְלֹא אָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל. לָכֵן עָזְרֵנִי וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד:

(אלף בינה, תהלים קיט אות ו)