קלטתי שהמעלית נעצרה בקומת הכניסה, ובמקום לפתוח את דלת ביתי פתחתי את דלת ביתו של המו"ץ, מעשה בעל בית, ופלשתי לתחומו בלי הודעה.
השולחן שלו היה עמוס במגשי פירות לכבוד ט"ו בשבט שנשלחו אליו מידידיו וממעריציו.
הוא תפס מיד שני מגשים ענקיים ואמר לי: "תראה כמה פירות יש כאן, לא ידעתי מה לעשות עם זה. בהשגחה עליונה ממש הקב"ה הכניס אותך כאן כדי שדווקא אתה תזכה בהם.
קח פירות לכבוד ט"ו בשבט ולכבוד השמחה". התרגשתי מאוד. שוב עשתה המעלית את שליחותה, והפעם לקומה 3. נכנסתי הביתה בשיר ובהודיה לבורא יתברך והנחתי שני מגשים נהדרים, מעוצבים בחן, נחמדים למראה, מלאים וגדושים בכל טוב. "הקב"ה שלח לנו!" קראתי בחדווה. הוא שלח ביד רחבה, כך שהפירות הספיקו לנו למשך חודש שלם!
ר' נטע סלאנים הי"ו מספר את סיפורו של ר' דוד סופר שיחי' מבית שמש:
בט"ו בשבט של שנת תש"פ, רציתי מאוד להביא הביתה פירות. שבעה ימים קודם לכן התברכנו כולנו בתינוקת נפלאה למזל טוב, ובט"ו בשבט חזרה היולדת מבית החלמה.
כל כך מתאים ומשמח להביא לה פירות. אבל מרוב הטרדות פרח העניין מזיכרוני. נכנסתי הביתה עם היולדת הטרייה בשעה 2 בצהריים ונזכרתי ברצון הטוב, אבל הבית היה ריק ואני לא קניתי כלום. הרמתי עיניים לשמים ואמרתי: ריבונו של עולם, שלח לי משהו ליולדת!
אחרי רגע אמרתי לעצמי: שבוע שלם לא היינו בבית, אולי הגיע משהו חשוב בדואר? ירדתי למטה מביתי שבקומה 3, לקומת הכניסה בבניין שבו אני גר – רח' החיד"א 8. פתחתי את התיבה, לקחתי את המעטפות והניירות שגדשו אותה והזמנתי את המעלית. בינתיים התחלתי לפתוח מעטפות.
המעלית נפתחה. נכנסתי, וראיתי שהמעלית יורדת שתי קומות למינוס 2. מישהו הזמין אותה שם. כיון שהדרך התארכה המשכתי לעיין בניירות. המעלית עלתה שוב ונעצרה. יצאתי מהמעלית, ופניתי כדרכי לכיוון הדלת של ביתי שבקומה 3, נקשתי שלוש נקישות, פתחתי את הדלת ונכנסתי.
רק בשלב הזה, כאשר מול עיני הופיע במלוא הדרו הרה"ג ר' יודל ניישלס, מו"ץ חשוב מאוד בעדה החרדית, קלטתי שהמעלית נעצרה בקומת הכניסה, ובמקום לפתוח את דלת ביתי פתחתי את דלת ביתו של המו"ץ, מעשה בעל בית, ופלשתי לתחומו בלי הודעה. "סליחה, סליחה", התנצלתי במבוכה רבה.
אבל הגאון ר' יידל שליט"א עם חיוכו הרחב, הכניס אותי לסלון ואמר לי, "מזל טוב, מזל טוב על השמחה, שיהיה לך רוב נחת דקדושה".
השולחן שלו היה עמוס במגשי פירות לכבוד ט"ו בשבט שנשלחו אליו מידידיו וממעריציו.
הוא תפס מיד שני מגשים ענקיים ואמר לי: "תראה כמה פירות יש כאן, לא ידעתי מה לעשות עם זה. בהשגחה עליונה ממש הקב"ה הכניס אותך כאן כדי שדווקא אתה תזכה בהם.
קח פירות לכבוד ט"ו בשבט ולכבוד השמחה". התרגשתי מאוד. שוב עשתה המעלית את שליחותה, והפעם לקומה 3. נכנסתי הביתה בשיר ובהודיה לבורא יתברך והנחתי שני מגשים נהדרים, מעוצבים בחן, נחמדים למראה, מלאים וגדושים בכל טוב. "הקב"ה שלח לנו!" קראתי בחדווה. הוא שלח ביד רחבה, כך שהפירות הספיקו לנו למשך חודש שלם!
