אֵ-ל נָא רְפָא נָא לָהּ: סיפור מופלא על יהודי שברח מהתופת הנאצית, ורופא שיניים זקן וגוי גילה את זהותו היהודית על ידי מספר השיניים וניצל בנס...
היהודי נכנס לבית, והרופא השכיבו על המיטה וציוה עליו לפתוח את פיו לרווחה, אביו ציית, והמתין שהרופא יתחיל במלאכתו, אולם משום מה התמהמה הרופא, ורק התבונן הנה והנה בתוך פיו באופן מעורר תמיהה, לבסוף פתח הרופא את פיו ושאלו: 'אמור לי, האם אתה יהודי'? אמר לו: 'מדוע אתה שואל'? ענהו הרופא בצחוק: 'קודם כל כי הנך משיב על שאלתי בשאלה... ושנית, כי יש לך רק ל"ב שיניים ולגוי יש ל"ג שיניים'.
והפטיר: 'לך לדרכך, אני מצדי לא אלשין עליך לשלטונות, אולם גם לא אטפל בך כי יהודי אתה'.
שח הגאון רבי מאיר צוויבל שליט"א:
סיפר לי ידידי, שאביו היה גר בפעסט, וכאשר פרצה המלחמה הנוראה התחפש לגוי, והמשיך לגור שם בהצנע בפחד ואימה, פעם אחת באמצע ימי המלחמה היו לו יסורים גדולים בשיניו, עד שכבר לא היה יכול לסבול יותר, לא נשאר בידו ברירה אחרת והוכרח לפנות לרופא שירפאהו, אולם למי יפנה? הלוא אף רופא לא עסק במלאכתו בימים אלו.
בסייעתא דשמיא הקרה ה' לפניו, שהלך פעם ברחוב צדדי, וראה בית קטן ועליו מונח טבלא המעיד שבעליו עסק פעם ברפואת שיניים, שמח על המציאה ודפק על דלת הבית עד שפתח לו זקן אחד, ואביו שאלו אם הוא רופא שינים, ענהו הזקן: 'כבר כמה וכמה שנים שהפסקתי לעסוק במלאכה זו, אולם עדיין יש לי עמדי את כל הכלים, ואם אתה סובל ביותר הריני מסכים לטפל בך'.
היהודי נכנס לבית, והרופא השכיבו על המיטה וציוה עליו לפתוח את פיו לרווחה, אביו ציית, והמתין שהרופא יתחיל במלאכתו, אולם משום מה התמהמה הרופא, ורק התבונן הנה והנה בתוך פיו באופן מעורר תמיהה, לבסוף פתח הרופא את פיו ושאלו: 'אמור לי, האם אתה יהודי'? אמר לו: 'מדוע אתה שואל'? ענהו הרופא בצחוק: 'קודם כל כי הנך משיב על שאלתי בשאלה... ושנית, כי יש לך רק ל"ב שיניים ולגוי יש ל"ג שיניים'.
והפטיר: 'לך לדרכך, אני מצדי לא אלשין עליך לשלטונות, אולם גם לא אטפל בך כי יהודי אתה'. היהודי קם ועמד לצאת, אולם כאשר הגיע אל הדלת קראהו הרופא בחזרה ואמר לו: 'נמלכתי, כאשר התמניתי לרופא השבעתי שאטפל בכל אחד בלא הבדל דת או מעמד, לכן אטפל גם בך'.
עברו ימי המלחמה ליהודי הנ"ל בסייעתא דשמיא והקים את ביתו, אולם קושיא אחת טרדה את מוחו בכל עת, כיצד ידע הרופא שלגוי יש שן אחת יתירה, ושאל לרופאים ולהבדיל לרבנים גדולים ואף אחד לא ידע מדבר זה. עד שהגיע אל הגאון הרב פנחס הירשפרונג זצ"ל, והוא הראה לו דבר זה מפורש במדרש תלפיות (אות א' ענף איברים) שיש חילוק בין יהודים לגויים במספר השיניים, שליהודי יש רק ל"ב שיניים, והגוי יש לו עוד שן אחת. עד כאן המעשה המופלא.
וביאר שם במדרש תלפיות הטעם שדוקא בזה יש חילוק בין ישראל לעמים, לפי שהוא דבר שבסתר, כי אילו היה החילוק בדבר הנראה לעין כל, לא היו גרים מתגיירים כלל, כי היו מתביישים שכולם יראו שהיו פעם גויים, אבל שיניים שהם דבר הנסתר, בזה אין כל מניעה, מאחר שהגר לא יתבייש בזה.
ובזה איכא לפרש מה שאמר משה רבינו ליתרו 'אל נא תעזוב אותנו וגו' והיית לנו לעינים' (במדבר י, לא), שאמר לו 'אל תעזוב אותנו מחמת הבושה שאתה גר, כי כלפי חוץ אין כל הבדל בינינו, ורק בשיניים הנסתרות יש חילוק, 'והיית לנו לעינים', דהיינו שלמראית העין תהיה שוה לכל ישראל.
