לשמוח בטובת האחר

חייך הרב פלאי והשיב: 'יש לי שכן, שכבר זמן רב מבקש להרחיב את דירתו הצפופה. משפחה ברוכה יש לו, חיים בדירה קטנה, אך קשיי הבירוקרטיה הכבידו עליו, והענין הלך ונדחה, הלך ונסחב... אך היום, כצאתי לרחוב לשאוף אויר להתאושש מההתקף, אתם יודעים מה ראיתי?'

התלמידים הביטו בו מרותקים. הרב פלאי נצץ כחתן ביום שמחתו, עיניו האירו, חיוכו התרחב: 'הגיעו טרקטורים! השכן שלי התחיל לבנות! ברוך השם! באותו רגע הסתדרה לי הנשימה, התרחב לבי בראותי כי שכני זוכה להרחיב גבולו! כה שמחתי על הענין - עד שההתקפה עברה ברגע!'

הגאון רבי אברהם נח פלאי זצ"ל, שכיהן כמשגיח בישיבת חברון, סבל שנים ארוכות ממחלת האסטמה. מדובר במחלה דלקתית בדרכי הנשימה ובריאות, שלא תמיד היא ברת ריפוי לחלוטין. חולי האסטמה עלולים לחוות התקפי שיעול מתמשך, קוצר נשימה וחסימות בשאיפת האויר לריאותיהם, ומכאן - הקושי הרב לתפקד כרגיל לצד המחלה...

גם הרב פלאי, חווה היטב על בשרו ונשימותיו את קשיי המחלה, המתבטאים בהתקפי אסטמה קשים ולא נעימים בכלל... לא פעם תקף אותו שיעול טורדני באמצע סדר הלימוד, והוא נאלץ לרוץ מהר החוצה, לשאוף אויר צח עד שתתייצב הנשימה. לפעמים חש קוצר נשימה מאיים, עד שנאלץ לעזוב באמצע השיעור את תלמידיו, ולצאת למנוחה...

בדרך כלל נמשכו המנוחות הללו דקות ארוכות. התקפי האסטמה עשויים להיות ארוכים ומורכבים, וההתאוששות מהם - עשויה לקחת גם חצי שעה עד שעה במקרים הקשים. לפיכך, משיצא הרב פלאי ועזב את השיעור - בדרך כלל הבינו תלמידיו כי הפסקה ארוכה לפניהם, עד שרבם יתאושש מן ההתקפה...

באחד הימים, עומד הרב פלאי בשיעורו, נושא את דבריו המאירים, ולפתע הוא מסמיק, נשימותיו הופכו כבדות ומצפצפות, והנה הוא כבר רץ החוצה, לחפש אויר צח... 'היה זה התקף קשה נוסף', אמרו התלמידים זה לזה, 'כמה חבל ששוב ייפסק השיעור לרבע שעה - עשרים דקות...'

אך למרבה ההפתעה, לא חלפה אלא דקה וחצי, והנה שוב הופיע הרב פלאי בפתח החדר, ובפנים מאירות ונשימה חלקה וקצבית ממשיך לשאת את דבריו, כאילו לא היה התקף לפני שתי דקות בלבד... התלמידים הביטו במראה בפליאה רבתי - הן הם ראו בעיניהם את ההתקף, חזו וראו כיצד רבם משתנק, כמעט נחנק, מסמיק ורץ החוצה - כיצד התאושש מההתקף בתוך זמן כה קצר?

עם סיום השיעור, פנו אליו התלמידים ושאלו: 'ילמדנו רבנו, הן ההתקף הנוכחי היה חזק וחמור ככל ההתקפים הקודמים, שהצריכו מנוחה ארוכת דקות. אנו שמחים מאוד כי הרב חזר אלינו בתוך זמן קצר - אך הכיצד?'

חייך הרב פלאי והשיב: 'יש לי שכן, שכבר זמן רב מבקש להרחיב את דירתו הצפופה. משפחה ברוכה יש לו, חיים בדירה קטנה, אך קשיי הבירוקרטיה הכבידו עליו, והענין הלך ונדחה, הלך ונסחב... אך היום, כצאתי לרחוב לשאוף אויר להתאושש מההתקף, אתם יודעים מה ראיתי?'

התלמידים הביטו בו מרותקים. הרב פלאי נצץ כחתן ביום שמחתו, עיניו האירו, חיוכו התרחב: 'הגיעו טרקטורים! השכן שלי התחיל לבנות! ברוך השם! באותו רגע הסתדרה לי הנשימה, התרחב לבי בראותי כי שכני זוכה להרחיב גבולו! כה שמחתי על הענין - עד שההתקפה עברה ברגע!'

הרב פלאי סיים להסביר, הוא נותר מחוייך, עצם ההיזכרות בהרחבת ביתו של השכן - שימחה אותו בשנית...

הסיפור הזה, אותו ראינו בספר 'ומתוק האור' ממגיד המישרים הנודע רבי שלמה לוינשטיין שליט"א, מסתיים בספר במסר נוקב: כנראה שהרחבת בית השכן יכולה לאושש מחולי, ולא כמו שיש כאלה, שעצם העובדה שהשכן בונה, גורמת להם לחולי...

פניני פרשת השבוע