כשביקשו להדליק מזגן, נודע להם כי המזגן מקולקל זו תקופה ארוכה, ואין אפשרות להשתמש בו, אלא לראותו בלבד...
ברגע שהעשירים נכנסו לתמונה, כל הסיפור השתנה. המועמד לסנדקאות ביקש שיערכו את הסעודה כיד המלך, שיודיעו לאנשים רבים על השמחה הגדולה, ושיעניקו לכל אורח מנה בשווי חמישים דולר. בשעת השמחה נעמד אחד מהאורחים, וסיפר כי התאומים נולדו בח"י באלול, יום גדול לעם ישראל, שבו נולד הבעל שם טוב הקדוש.
או אז תפס הסנדק בראשו ואמר, "ח"י באלול! הרי זהו יום ההולדת שלי!
והיום כ"ה באלול, זהו יום הברית שלי!" הוא היה כל כך נרגש, שבאותו רגע גמר אומר להעלות את גובה מתנתו בכפל כפליים.
מספר הרב יעקב נבנצל מבית שמש, תלמיד ישיבת מיר בירושלים:
בימי הסליחות, ביום שני, כ"ג באלול תשפ"ב, ישבתי בבית הכנסת בשכונת בית ישראל, ולמדתי בין הסדרים. פתאום אני שומע את אחד מהיהודים שם, אומר לאחד האברכים, "ביום רביעי בבוקר תיערך כאן ברית לתאומים!" הוא הסביר שאחיין שלו, ר' יוסף מבית שמש, אבי הבנים, חפץ דווקא שהצדיק המפורסם, רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א, יהיה המוהל, ולכן הוא רוצה להתאמץ ולהגיע לכאן לירושלים לעשות את הברית.
התעוררתי מיד לשמע הבשורה. ניגשתי אל המבשר ואמרתי לו, "אח שלי סיפר לי אתמול, שהחברותא שלו סיפר לו בשם חבר שלו, שיש כאן בארץ יהודי עשיר מחו"ל שרוצה להיות סנדק בשבוע זה, והוא מוכן לשלם על כך סכום כסף גדול. נראה לך שזה יעניין את האחיין שלך?"
"הכסף בוודאי יעניין את האחיין שלי", נענה הדוד בבטחה, "הוא חי בצמצום שכזה, שללא כל ספק, זה יהיה לו לעזר גדול. השאלה היא רק אם הוא יסכים לתת את הסנדקאות לאדם שאינו מכיר".
החלטתי להירתם לעניין. התקשרתי לאחי בשביל שיתקשר לחברותא שיתקשר לחברו, והחבר השיג את המספר שראה במודעה קטנה כלשהי, כך עד שהגיעו אל העשיר. התברר שהוא נמצא עכשיו בצפת, והוא רוצה להיפגש עם אבי התאומים בעוד כמה שעות, במלון וולדורף אסטוריה שבירושלים. ביקשתי שהמפגש ייערך בבית בעל השמחה, ברחוב בן איש חי שבבית שמש, והרשות ניתנה.
האב, ר' יוסף, מיהר לקנות קצת רוגלאך ושתייה כדי לכבד את האורחים. בחצות הלילה נערכה ההכרות. גם אני נוכחתי שם. העשיר הביא עמו חבר צעיר יותר, עשיר גם הוא, והשניים הגיעו ומצאו בית פצפון, שבו גר ר' יוסף בשכירות חודשית. כשביקשו להדליק מזגן, נודע להם כי המזגן מקולקל זו תקופה ארוכה, ואין אפשרות להשתמש בו, אלא לראותו בלבד...
בירור על נושא הפרנסה העלה, שיוסף הצדיק לומד מאשמורת הבוקר בבית המדרש המהולל בתשבחות "אנשי הצדיק", ברחוב אבא שאול בבית שמש. בשעות היום הוא אברך כולל מן המניין. אשתו הצדקת עוסקת במלצרות, כדי שאנשים יוכלו לערוך שמחות כיאות, עם מלצריות מהציבור שלנו. זהו המצב כאשר ברוך ה' יש גם שבעה ילדי חמד כן ירבו.
הפגישה הסתיימה כשכולם עמוסי רשמים. אבי התאומים התרשם מהעשירות, העשירים התרשמו מהעניות, עשיר ורש נפגשו, וכל מה שנשאר זה לשאול שאלת רב, אם אכן לקחת את ההצעה, ולתת את הסנדקאות לעשירים אלו, שיש להם ייחוס נכבד ולב רחב עד מאד.
הגה"צ רבי יעקב מאיר שליט"א אמר, שלאחר שרואים איך שהכול מתגלגל באופן כה פלאי בהשגחה פרטית, אכן יש לתת להם את הכיבוד. הסבים מצדם ויתרו על הסנדקאות, מכיוון שהם כבר כובדו אצל הילדים הראשונים. כעת נותר לערוך את סעודת המצוה.
ברגע שהעשירים נכנסו לתמונה, כל הסיפור השתנה. המועמד לסנדקאות ביקש שיערכו את הסעודה כיד המלך, שיודיעו לאנשים רבים על השמחה הגדולה, ושיעניקו לכל אורח מנה בשווי חמישים דולר. בשעת השמחה נעמד אחד מהאורחים, וסיפר כי התאומים נולדו בח"י באלול, יום גדול לעם ישראל, שבו נולד הבעל שם טוב הקדוש.
או אז תפס הסנדק בראשו ואמר, "ח"י באלול! הרי זהו יום ההולדת שלי!
והיום כ"ה באלול, זהו יום הברית שלי!" הוא היה כל כך נרגש, שבאותו רגע גמר אומר להעלות את גובה מתנתו בכפל כפליים.
אחרי הברית שילם הסנדק את כל הוצאות הברית, והוא וידידו הפתיעו את אבי הבנים ושלשלו לידיו שלושים אלף דולר במזומן, מלבד עגלת תאומים ועוד כמה דברים נחמדים. הם גם ביקשו להמשיך להיות בקשר, כדי לשלם את שמחות הבר מצווה והחתונות של התאומים.
ור' יוסף סיפר כי בכל הזמנים, כאשר נקלעו למצבים לא פשוטים של צמצום וחובות, היה הוא אומר לנוות ביתו: "אנחנו נקיים 'השלך על ה' יהבך', והקב"ה יקיים את המשך הפסוק: 'והוא יכלכלך'". ואכן עתה זכה ר' יוסף לראות זאת עין בעין, ולסלק את כל חובותיו.
