נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ: - כיצד התחייבות כתובה של מתפללים לשתוק בעת התפילה, הוציאה אדם מבין ציפורני המוות והביאה לשינוי דרמטי בבית הכנסת....
שפגשתי שם ת"ח המרביץ תורה באותו בית כנסת ושאלתיו מה שלום אותו יהודי, אמר לי: מה, לא שמעת, הוא התעורר לחיים ובהכרה מלאה והולך ומבריא, כשהוא מוסיף לי: מה חשבת, הדף הזה (כשהוא מצביע על הדף הקבלות הנ"ל) חולל פלאות.
והוסיף ואספר, שמאותו זמן ואילך נעשה שינוי דרמטי בכל ה'הולך ילך' של בית כנסת זה, וזהירות מדיבורים בשעת התפילה וקריאת התורה נעשה 'אורח קבע' של ממש אצל באי בית הכנסת עד יום זה, בחסדי ד' ית'.
ברצוני לספר מה ש'בדידי הוי עובדא' אשר התחיל לפני כמה שנים והסתיים לאחרונה. ובכן, לעיתים מסויימים הנני מזדמן להשתתף בתפילה בבית כנסת מסויים בעיר מגורי אשר לדאבון לב ונפש [אז] הי' צריך תיקון גדול מאוד בזהירות בדיבורים בשעת התפילה ר"ל. אותו בהכ"נ נבנה ונוהל ע"י אדם צעיר בריא חסון ועשיר גדול אשר למרבה הצער הי' בין הטעונים תיקון בעניין הנ"ל.
בא' הימים שבאתי לשם נודע לי שאותו אדם לקה באופן פתאומי בדום לב ר"ל (והי' זה ימים ספורים לאחר שראיתיו בפעם קודמת כשהוא בבריאותו השלימה והאיתנה), האיש שכב ללא הכרה קרוב לג' שבועות, עד אשר סיפר לי ידיד המשפחה, שבבית החולים בו שהה, פנו אל המשפחה בבקשה לתרום את איבריו לחולים אחרים, מאחר שבין כה מעטים למאוד סיכויו לצאת חי.
זמן קצר לאחר כל זאת, נזדמנתי לבית הג"ר שרי' דבליצקי זצ"ל, והנה הגיע יהודי אשר הוא מבאי בית הכנסת שם, ושאלתו בפיו, מה ניתן לעשות כדי להציל את אותו האיש להחזירו לארץ החיים?
ואמר להם הג"ר שרי' זצ"ל: שכל באי בית הכנסת יקבלו על עצמם שלא לדבר בתוך בית הכנסת דברים בטלים מתחילת התפילה ועד סופה, ויחתמו על כך בדף, ויתלוהו בבית הכנסת למען יזכרו וישמרו, וע"י כך מובטח שיהודי זה
יצא מאפילה לאור גדול . ואכן כך הוי, לאחר כמה ימים שוב נזדמנתי לאותו בית כנסת והנה רואה אני דף תלוי על דלת בית הכנסת, בנוסח מלא עפ"ד הג"ר שרי' זצ"ל וחתומים עליו כל באי בית הכנסת.
וכשפגשתי שם ת"ח המרביץ תורה באותו בית כנסת ושאלתיו מה שלום אותו יהודי, אמר לי: מה, לא שמעת, הוא התעורר לחיים ובהכרה מלאה והולך ומבריא, כשהוא מוסיף לי: מה חשבת, הדף הזה (כשהוא מצביע על הדף הקבלות הנ"ל) חולל פלאות.
והוסיף ואספר, שמאותו זמן ואילך נעשה שינוי דרמטי בכל ה'הולך ילך' של בית כנסת זה, וזהירות מדיבורים בשעת התפילה וקריאת התורה נעשה 'אורח קבע' של ממש אצל באי בית הכנסת עד יום זה, בחסדי ד' ית'.
אך דא עקא, יהודי אחד - אחד בלבד, מכל באי בית כנסת זה לצערנו לא עמד בהתחייבות חתימתו, ונכשל רבות בהמשך הדיבורים בשעת התפילה וקריאת התורה, עד כי למרבה הצער הי' הדבר אצלו 'הפקר' מוחלט בגדר של 'לא פסיק פומי' מגירסא' ר"ל - כמה שמיחו בו ודיברו עמו - לא הועיל. כך המשיך הדבר זמן רב (ומכח מעמדו המיוחד הי' קושי רב להוכיחו איכמ"ל).
אכן לאחר כל זאת, לפתע פתאום אותו יהודי נעלם לחלוטין והפסיק כליל לבוא לבית הכנסת, לא ראיתיו כלל וכלל זמן רב למאוד. חשבתי כנראה עבר להתפלל בבית כנסת אחר. אמנם כנראה לא כך הי'.
לאחר כמה חדשים בשבת פרשת חיי שרה התשפ"ד נזדמנתי לשם לתפילת שחרית, והנה אני רואה יהודי עם פנים עצובות - כל השמחה ממנו והלאה, כשברזלים חיצונים מחוברים סביב לרגליו ד' ישמרנו והולך עם מקל [להערכתי יהודי בשנות החמשים או לכל היותר תחילת שנות הששים לחייו] וא' מבני ביתו באים ללוותו, הדבר הי' ברור, יהודי זה סובל!, - סובל מאוד, ד' יצילנו.
ובתואר פניו יש דמיון ליהודי שהכרתי מלפני זמן רב, אך לאחר התבוננות שוב ושוב ניכר היה שוני חיצוני רב מהיהודי שהכרתי פעם (ההוא רחב גוף וכו' והנוכחי דק בשר, וכן בפנים הי' שינוי וכו'). מה גם ששמתי לב שיהודי זה במשך כל זמן התפילה וקריאת התורה לא הוציא מילה מפיו, - הייתי איתו לפחות שעתיים ומילה אחת של חול לא שמעתי ממנו כל התפילה כולה.
וההוא שהכרתי כאמור הי' נכשל רבות בזה, והגעתי למסקנא שכנראה הוא 'אח' של היהודי שהכרתי או באקראי יש דמיון ביניהם. אמנם לאחר ששמעתי אותו עונה 'אמן' בקול רם על ברכת א' העולים לתורה, זהיתי מיידית ללא ספק שאכן מדובר באותו יהודי שהכרתי בעבר ומשהו בריאותי חמור עבר עליו ר"ל.
באחת ההזדמנויות כשפגשתי 'מכר' המתפלל שם דרך קבע שאלתיו אודותיו, אמר לי: לפני כשלש חדשים קיבל אירוע מוחי ר"ל ואחד הדברים שנפגעו הי' כושר ה'דיבור' שלו, אך הוסיף שלאחרונה בס"ד חל שיפור בזה.
איננו יודעים חשבונות שמים כלל וכלל, אך הי' נראה היטב שיהודי אומלל זה הבין שיש קשר בין סבלו הגופני לבין דיבוריו בשעת התפילה וקריאת התורה, וחזר בתשובה שלימה, ולכשפסק לחלוטין מדיבורי איסור אלו - מעט מעט חזר לו 'כושר' דיבורו. ד' הטוב יכפר בעדו, וישלח לו רפואה מלאה שלימה ומהירה בתוך שאר חולי ישראל.
