יִשְֹמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת: שני אבות לילדים שחייהם היו בסכנה ממשית, התחזקו בשמחת וסגולת השבת ונושעו בצורה פלאית:
את הסיפור הזה סיפר האב המאושר בעת ריקודו בחצר ציון הרשב"י בעיצומו של יום חול רגיל: 'ישמחו במלכותך שומרי שבת'. הוא נסע מירונה לרגל שמחת החאלאקה של בנו זה, ולא שכח להודות לה' על חסדו הגדול שהילד חי וקיים, והוא זוכה לגלח מחלפות ראשו ולעטרו בכיפה, בפאות ובציצית. הוא זכר היטב שהילד הזה נחשב כחסר סיכוי לחיות, אבל הריקוד 'ישמחו במלכותך שומרי שבת' באותה שבת מתוחה שהפכה לבטוחה – השיב אותו לחיים!
הסיפור הבא התחיל ביום ששי אלולי אחד, בחדר המיון של בית החולים הירושלמי 'שערי צדק'. אמבולנס 'טיפול נמרץ' הבהיל למקום תינוק זעיר, עולל שנימול באותו יום בשעות הבוקר, ובשעות אחר הצהריים החל לאבד צבע וניכר עליו שהוא בסכנה. הרופאים סברו כי אולי חלילה הסתכן עקב הברית, אולם הבדיקות גילו כי התינוק סובל מזיהום חמור בדם, המסכן את חייו.
תוך כמה שעות היה התינוק מחובר לאינספור צינורות ועירויים שעקבו אחר מצבו הבריאותי ושמרו עליו מורדם ומונשם. הרופאים הכינו את ההורים לבשורה הקשה ביותר, באומרם כי נראה שאין סיכוי להתייצבות, ובתוך כמה שעות הנורא מכל יקרה. האם היולדת שבה לביתה לפני כניסת השבת, ואילו האב המודאג נותר בבית החולים, נאחז בשביבי תקווה...
עם כניסת השבת פנה האב לבית הכנסת שבמרכז הרפואי, כשאותות המתח והדאגה ניכרים היטב על פניו. שם הוא פגש יהודי לא מוכר שהתעניין בעובר עליו, וכשהוא שמע את הסיפור המלא – הוא ביקש מהאב להאזין לסיפורו האישי, כי אולי יש לו עצת זהב עבורו. וכך סיפר היהודי הלז:
לפני כמה שנים אירע המקרה. בתו הובהלה לבית החולים ביום ששי, בחשד שהתאמת שהיא סובלת מדלקת 'קרום המוח'. כשהגיעה לבית החולים הרופאים סברו שאין לה סיכוי לצאת מזה בחיים, ואמרו להורים שאולי – במקרה הטוב – היא תישאר 'צמח' או במקרה הכי טוב – ילדה חיה ונושמת, אולם משותקת למחצה, לשליש ולרביע, ה' ירחם...
על הרקע הזה נכנס יום השבת, ואותו יהודי נכנס לבית הכנסת כשהוא מוטרד ומודאג ממצבה של בתו. 'כל זאת' – כך סיפר – 'עד שהתחלנו להגיד: 'מזמור שיר ליום השבת', אז הרגשתי פתאום את המילים: 'טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, להגיד בבוקר חסדך ואמונך בלילות' – מטלטלות אותי בעוצמה רבה. הרגשתי שיום השבת כאן, זה הזמן להאמין בה' בכל לב, להודות לו, לזמר לו, לשכוח מכל הדאגות ולייחל לחסדו באמונה תמימה ומלאה!'
כך סיפר אותו יהודי מה שעבר עליו באותה שבת, והוסיף: 'למעשה, כל אותה השבת הסחתי את דעתי מכל המקרה. נכון, שהיתי לצד מיטת בתי ועקבתי אחר הנעשה סביבה, אבל לא אפשרתי לעצמי להיות מתוח או מודאג, התחזקתי בשמחת השבת ובאמונה תמימה במקדש השבת, ש'שבת היא מלזעוק', והלא יאומן קרה:' – חתם האיש את סיפורו – 'ביום ראשון בצהריים, בבת אחת, הילדה פשוט הבריאה. תוך יומיים שוחררנו מבית החולים עם ילדה בריאה לחלוטין!'
האב המודאג והמתוח לשלום בנו ששרוי בסכנת חיים, החליט לאמץ את השיטה למרות שאינה קלה... לאחר התפילה יצא למרפסת בית החולים, תפס במעקה הברזל הקודר והחל לרקוד עמו, פשוט כך! בהתרגשות ובשמחה עמד ורקד במרפסת בית החולים, ושר את השיר: 'ישמחו במלכותך שומרי שבת', כשהוא מחדיר לעצמו וללבו שהוא שמח באמת, הוא לא מוטרד בכלל, שמחת השבת אופפת אותו מכל כיוון ומניסה מלבו כל דאגה ואנחה!
יתירה מכך: לאורך כל השבת הוא לא התעניין אפילו מה אומרים הרופאים. הם נכנסו ויצאו, טיפלו את שטיפלו, והאב לא שאל ולא התעניין, רק השגיח בעין פקוחה ולבו מלא אמונה וביטחון במקדש השבת. הוא סירב לתת לכל בדל של דאגה או מתח לחדור ללבו השרוי בשמחת השבת, ונתן דרור לרגשותיו המרוממים למרות התנאים הקשים בהם הוא נמצא!
רק ביום ראשון שאל את הרופאים מה שלום בנו, והם השיבו לו את התשובה הפלאית הבאה: 'למעשה, עד שבת בצהריים מצבו הלך והידרדר, ולרגעים היה נראה שעוד דקות הוא כבר לא איתנו. אתה לא שאלת אז לא סיפרנו, ביקשנו שלא להקדים את בשורת האיוב... אלא שמשבת בצהריים חל מהפך, והיום בבוקר החלה התייצבות מרשימה בכל המדדים, פלאי פלאים!'
ואכן כן, תוך כמה ימים התינוק הזעיר הצליח להתגבר על הזיהום שבדמו, ולשבת הבאה כבר שוחרר לביתו, מעשה ניסים ממש!
את הסיפור הזה סיפר האב המאושר בעת ריקודו בחצר ציון הרשב"י בעיצומו של יום חול רגיל: 'ישמחו במלכותך שומרי שבת'. הוא נסע מירונה לרגל שמחת החאלאקה של בנו זה, ולא שכח להודות לה' על חסדו הגדול שהילד חי וקיים, והוא זוכה לגלח מחלפות ראשו ולעטרו בכיפה, בפאות ובציצית. הוא זכר היטב שהילד הזה נחשב כחסר סיכוי לחיות, אבל הריקוד 'ישמחו במלכותך שומרי שבת' באותה שבת מתוחה שהפכה לבטוחה – השיב אותו לחיים!
אחים יקרים! סיפור נפלא זה, אותו קיבלנו מהרה"ג רבי ישראל שלמה שליט"א – מחבר הספר 'ישמחו במלכותך', מעיד על הכח העצום של שמחת השבת. האב המאושר של הילד הניצול ואביה של הילדה שניצלה מדלקת קרום המוח מוכיחים עד כמה השבת היא מקור הברכה והישועה, הניסים והנפלאות, כאשר בזכות שמחת השבת והדבקות בה בלי לתת לדאגות לחצות את מפתן הלב ביום השבת – זכו לניסים גלויים!
הבה נתחבר גם אנחנו לשמחת השבת, הבה נחקוק אותה בליבנו. לא ניתן לכל מתח או דאגה להפריענו משמחת השבת, נשיר ונשמח עמה ברנן ובגילה בכל לב. וככל שנפתח את ליבנו לשמחת השבת, ככל שליבנו ייצא בריקוד מענג 'ישמחו במלכותך שומרי שבת' – כך נזכה שבורא עולם מקדש השבת יפתח לנו את אוצרו הטוב, נזכה שיקויים בנו 'עם מקדשי שביעי כולם ישבעו ויתענגו מטובך!'
