והנה, למול עיניי מדדה לו תרנגול! כן כן, תרנגול אמיתי בעל נוצות וכרבולת. הוא מתקדם לעברי, וקורא את קריאת הגבר: "קוקוריקו"...
חשבתי לעצמי, איך אפשר לקיים את ההלכה לפי שיטת הרמב"ם? הן אני גר בשכונה עירונית בחיפה, ולא זכור לי כי בעשר השנים האחרונות שמעתי קול של תרנגול אמיתי המעיר עם שחר.
סיימתי את חוק לימודיי שלפני התפילה, ויצאתי מהבית לכיוון המקווה, להיטהר לקראת תפילת שחרית. והנה, למול עיניי מדדה לו תרנגול! כן כן, תרנגול אמיתי בעל נוצות וכרבולת. הוא מתקדם לעברי, וקורא את קריאת הגבר: "קוקוריקו"...
זה לא שעון מעורר בקול של תרנגול, לא חיקוי ולא כאילו, אלא תרנגול ממש. מיד בירכתי בהתרגשות "ברוך אתה ה'... הנותן לשכווי בינה..." וכך זכיתי לקיים את ההלכה כשיטת הרמב"ם, אותה ל מ ד ת י רק לפני כמה דקות...
מספר הרב טוביה פריינד שליט"א:
זה כבר כמה שנים, שיהודים רבים זוכים להתחיל ואף לסיים במסגרת ארגון 'שיננא', את כל הספר 'משנה תורה' לרמב"ם, על פי חלוקה של הפרק היומי. בין המצטרפים ללימוד היומי היה האברך ר' יוסף גרינבוים זצ"ל, שהסתלק לבית עולמו באסון הנורא במירון, בליל ל"ג בעומר תשפ"א.
ר' יוסף התרגש במיוחד מדברי הרמב"ם, שמי שילמד את 'משנה תורה', ידע את כל התורה שבעל פה. לדעת את כל התורה כולה – זו היתה שאיפתו הגדולה, והוא נכנס בעקביות וברצינות ללימוד היומי של הרמב"ם. בכ"ז באלול תש"פ, כחצי שנה לפני עלותו השמימה בליל ל"ג בעומר, הוא השאיר הודעה בקו השגחה פרטית, וכך סיפר:
היום לפני התפילה, למדתי בספר אהבה, פרק שביעי של הלכות תפילה וברכת כהנים, הלכה ד'. שם כתוב: "כששומע קול התרנגולים מברך... הנותן לשכווי בינה". הרמב"ם סובר, כי את כל אחת מברכות השחר יש לברך מיד אחרי הפעולה שמבטאת את טובת הבורא יתברך, ולא כפי המנהג הרווח, לברך את כל הברכות בזו אחר זו.
חשבתי לעצמי, איך אפשר לקיים את ההלכה לפי שיטת הרמב"ם? הן אני גר בשכונה עירונית בחיפה, ולא זכור לי כי בעשר השנים האחרונות שמעתי קול של תרנגול אמיתי המעיר עם שחר.
סיימתי את חוק לימודיי שלפני התפילה, ויצאתי מהבית לכיוון המקווה, להיטהר לקראת תפילת שחרית. והנה, למול עיניי מדדה לו תרנגול! כן כן, תרנגול אמיתי בעל נוצות וכרבולת. הוא מתקדם לעברי, וקורא את קריאת הגבר: "קוקוריקו"...
זה לא שעון מעורר בקול של תרנגול, לא חיקוי ולא כאילו, אלא תרנגול ממש. מיד בירכתי בהתרגשות "ברוך אתה ה'... הנותן לשכווי בינה..." וכך זכיתי לקיים את ההלכה כשיטת הרמב"ם, אותה ל מ ד ת י רק לפני כמה דקות.
זו היתה הארת פנים נפלאה. אני לומד הלכה ומשתוקק לקיים אותה, והנה הקב"ה מזמן לי את התנאים לקיומה, במיוחד בשבילי.
אני חושב שהסיפור הזה אינו רק אירוע פרטי, אלא יש בזה מסר לכל אחד. לפעמים בן אדם יושב ומתלבט מה לעשות, ובאיזה צעד לנקוט. לפעמים הוא מעוניין להתקדם בעניין כלשהו של עבודת ה', אבל הוא נבוך באשר לאופן המעשי, שבו יוכל להיכנס בשערי העבודה. אם הוא באמת מבקש ובאמת רוצה, הקב"ה ישלח לו את ה'תרנגול' שלו, יעיר אותו, יאיר לו ויחונן אותו בינה ודעת.
עד כאן ההודעה של ר' יוסף זצ"ל, בתרגום חופשי של הסיפור שהשאיר בשלוחה באידיש, בסמוך ליום כ"ז באלול.
*
לקראת סיום הרמב"ם היומי בארגון 'שיננא', עמדנו לפני המעמד הגדול, וחשבנו איזה מסר נגיש לציבור המשתתפים והמקשיבים מכל רחבי תבל. נזכרנו בהודעה שהשאיר ר' יוסף זצ"ל בקו השגחה פרטית, ובחרנו במסר החשוב שלו, המסר של הארת פנים מאת השי"ת, שלכל אחד ה'תרנגול' שלו, ואם יחפשנו, ימצא אותו.
ישבנו בצוות ההפקה עם הרב מנדל דיסקין והרב יעקב גלבשטיין, ממנהלי ארגון 'שיננא', וחשבנו על התוכנית. אחד הנוכחים עלעל בספר אהבה לרמב"ם, והנה הוא מבחין כי בי' בתמוז, היום המיועד למעמד הגדול, מגיעים שוב לאותו פרק יומי, הפרק השביעי בספר אהבה, ולומדים שוב את אותה הלכה: "כששומע קול התרנגולים מברך... הנותן לשכווי בינה".
רבבות משתתפי מעמד הסיום שמעו את המעשה שסיפר ר' יוסף, ונפעמו מהארת הפנים השמימית שממשיכה עד היום. מיד למדו כולם יחדיו הלכה זו לעילוי נשמת ר' יוסף זצ"ל, ולאחר מכן קם אביו, הרב ברוך צבי גרינבוים שליט"א, ואמר קדיש לעילוי נשמתו.
ולא לחינם התגלגל הדבר דווקא על ידי תרנגול, שכן כך מעורר הוא, כנאמר ב'פרק שירה': "עמדו צדיקים ועסקו בתורה, כדי שיהיה שכרכם כפול לעולם הבא".
