וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ: האברך שהתעקש מידי בוקר לברך בסבר פנים יפות את נהג האוטובוס בברכת 'צפרא טבא'... גם שביקש ממנו להפסיק המשיך במנהגו הטוב, עד שחזר בתשובה שלימה, הסכיתו ושמעו:
יום אחד בשעה שישב בהיכל הכולל הבחין פתאום האברך בנהג האוטובוס העומד מחוץ לבית המדרש ומתבונן בו מבעד לחלון, הוא נבהל מאוד וחשב לעצמו שעתה הגיע עת הפירעון ומסתמא הגיע לקיים את הבטחותיו ולהטעימו מנחת זרועו, אולם כעבור שעה קלה סר מן החלון והסתלק משם.
למחרת שוב הגיע להשקיף מן החלון, כעבור זמן מה הגיע אחד מן הלומדים אל האברך ואמר לו שמאן דהוא מחכה לו בחוץ, בלב חרד יצא האברך החוצה אך למרבית הפלא רץ לקראתו בשמחה...
מסופר מעשה פלא שאירע בארץ ישראל, על אברך אחד שהיה נוהג לנסוע בכל בוקר עם ה'אוטובוס' ממקום מגוריו לעבר הכולל שבו למד. כל יום נסע בשעה קבועה עם נהג קבוע וכמעט מעולם לא קרה שאיחר. מנהג יפה היה לו לאותו אברך שהיה מקדים שלום לכל אדם, וכן היה נוהג גם עם נהג האוטובוס.
בכל יום ויום בעלותו על ה'אוטובוס' בירך אותו ב'צפרא טבא', ועל אף שהלה, לא היה שומר תורה ומצוות, והיה מתעלם ממנו, עם כל זאת לא הפסיק ממנהגו והמשיך לברכו תמיד בכל יום.
פעם אחת כאשר בירך את נהג האוטובוס בבוקר כמנהגו, פנה אליו ואמר לו בתקיפות: 'שמע נא, איני חבר שלך, אני מבקש ממך שתפסיק לומר לי 'בוקר טוב'..., אך האברך הלז לא נבהל וגם למחרת בירך אותו כדרכו, והלה כעס וצעק עליו: 'דע לך אני מתכוון באמת! אם לא תפסיק לברכני תקבל מכות!', אולם האברך, שהבין מסתמא שתחת מעטה הכעס מסתתר רצון עז להכרה ולתשומת לב, התעלם כליל מכל האיומים והמשיך לברכו בחמימות כמנהגו מדי יום ביומו בעוד נהג האוטובוס מתעלם ממנו במכוון.
יום אחד בשעה שישב בהיכל הכולל הבחין פתאום האברך בנהג האוטובוס העומד מחוץ לבית המדרש ומתבונן בו מבעד לחלון, הוא נבהל מאוד וחשב לעצמו שעתה הגיע עת הפירעון ומסתמא הגיע לקיים את הבטחותיו ולהטעימו מנחת זרועו, אולם כעבור שעה קלה סר מן החלון והסתלק משם.
למחרת שוב הגיע להשקיף מן החלון, כעבור זמן מה הגיע אחד מן הלומדים אל האברך ואמר לו שמאן דהוא מחכה לו בחוץ, בלב חרד יצא האברך החוצה אך למרבית הפלא רץ לקראתו בשמחה וחיבקו באהבה רבה, 'דע לך אברך' אמר לו נהג האוטובוס 'ניצחת אותי!', וסיפר לו, שמאז שהתחיל לנסוע עמו ולברכו התחילו לעלות בקרבו הרהורי תשובה, הוא ראה איך שהחרדים מתנהגים בנימוס ובכבוד לכל אחד, לעומת השאר שכל אחד עסוק בענייניו ואינו פנוי להסתכל על השני, והדבר עשה עליו רושם כביר, הוא התחיל לחשוב שגם הוא רוצה להיות כמוהו ולחזור בתשובה, אך היצר הרע לא הניח אותו ומשך אותו בכח לצד השני.
'מלחמה כבדה התחוללה בקרבי' שיתף נהג האוטובוס, 'והרגשתי שאני נקרע בין שני הצדדים, רציתי להפסיק את ייסורי הנפש הללו ולכן הזהרתיך שתפסיק לברכני, כך חשבתי שאוכל להסיח את דעתי מכל העניין ולהמשיך בחיי, אך אתה התעקשת ולא הנחת לי ולכן גברה בליבי ההחלטה לחזור בתשובה, אך היצר המשיך עדיין להסית אותי ולטעון שמי יאמר שכל החרדים מתנהגים כמוך, שמא אתה יוצא מן הכלל, לפיכך באתי אליך אל הכולל להסתכל כיצד מתנהגים שאר האנשים הנראים כמוך, והנה פגשתי אנשים עם מידות טובות, שאוהבים זה את זה, ועוזרים ומסייעים זה לזה, עתה כבר לא נשאר לי שום ספק ובאתי לבשרך שניצחתני, ובזכותך אני עומד לחזור בתשובה ולהפוך אורחותי לשומר תורה ומצוות במלואם'. ע"כ המעשה.
