סיפור יומי - וְאֶת הָאֶלֶף: נסיתי לבקש מהבוס שלי העלאה למשכורת ובצדק, אך דחה אותי, נסיתי מידי שנה מחדש, עד שפניתי לכתובת חדשה ונושעתי:

ההמשך לא מפתיע בכלל: אני מגלה על צג הטלפון שהבוס חיפש אותי כמה פעמים. אני חוזר אליו, והוא מתחיל בשירות ותשבחות. על מי? עליי! כן כן. הפעם הזאת הוא הפנים שאני ממש מהווה נכס לחברה, וכדאי להשקיע בי. אני נחשב לעובד מצטיין, ועל כן מן הראוי להגדיל לי את המשכורת. לא להוסיף לי כמה מאות שקלים, אלא להכפיל אותה כמה פעמים, וזה חוץ מהבונוס שהוא מעניק לי.


אני שכיר, ועובד אצל אותו בוס כבר כמה שנים. התנאים טובים פחות או יותר, העבודה מתאימה לכישורים שלי, החברים לעבודה נחמדים ונעימים, אבל המשכורת ממש לא מספקת. יש לי משפחה ברוכה ברוך ה', והוצאות בסדר גודל תואם. המשכורת החודשית נגמרת הרבה לפני שהחודש מסתיים, והמצוקה הכלכלית טורדת את מנוחת נפשי. בעבר אמנם ניגשתי לבוס וביקשתי העלאה במשכורת. חשבתי שעם הניסיון והוותק שצברתי, הבקשה שלי מוצדקת, אבל הבוס לא התלהב מהרעיון, ופטר אותי לשלום בלי להוסיף אגורה אחת.

עברה שנה, ושוב ניסיתי את מזלי. בקשתי מהבוס שייתן לי יותר, אבל הוא ענה שעדיף לא להטריד אותו שוב בבקשות מעין אלה. כבר התחלתי לפזול החוצה ולחפש עבודה אחרת, אבל שום עבודה לא נראתה לי מספיק טובה.

גם בשנה הבאה חזר הסיפור על עצמו, בהבדל אחד: הפער בין המצוי לרצוי הלך וגדל, וזה רק הוסיף לחץ למצבי הלחוץ.

אלא שכאן אירע המפנה. התחלתי להתחזק באמונה ובטחון. למדתי שיעורים בשער הבטחון, ושוב ושוב אמרתי לעצמי שהקב"ה כול יכול, הוא רואה בעוניי והוא המושיע היחיד שיעזור לי. לקראת השנה הבאה אמרתי לאשתי, "אני לא הולך לבוס לבקש העלאה. אני הולך לבוס של כל הבוסים. ממנו אני מבקש, ולא מאף אחד אחר".

לא פניתי לבוס כבכל השנים, חסכתי את המעמד הלא נעים שבו אני צריך להראות כמה אני מוצלח, ולקבל בחזרה תשובה שאני מגזים, ופשוט ביקשתי מה' שיפתח לי שערי שפע וברכה, מידו הפתוחה והרחבה ולא מידי בשר ודם.

ההמשך לא מפתיע בכלל: אני מגלה על צג הטלפון שהבוס חיפש אותי כמה פעמים. אני חוזר אליו, והוא מתחיל בשירות ותשבחות. על מי? עליי! כן כן. הפעם הזאת הוא הפנים שאני ממש מהווה נכס לחברה, וכדאי להשקיע בי. אני נחשב לעובד מצטיין, ועל כן מן הראוי להגדיל לי את המשכורת. לא להוסיף לי כמה מאות שקלים, אלא להכפיל אותה כמה פעמים, וזה חוץ מהבונוס שהוא מעניק לי.

אני אומר לו תודה, מפני הנימוס, ויודע מי באמת שלח לי את כל השפע הזה. זה הקב"ה. רק הוא. רק כשפניתי אל הכתובת הנכונה, וביקשתי רק ממנו, הוא פתח את אוצרו ונתן לי בעין יפה.

(גליון השגחה פרטית)