הרודן סטאלין ימ"ש חישב וזמם מחשבות רעות כדי להצר ולהרוג יהודים רבים בבת אחת
נס פורים תשי"ג
לא בכדי פחדו מעלילה ומה'משפט', הרודן סטאלין ימ"ש חישב וזמם מחשבות רעות כדי להצר ולהרוג יהודים רבים בבת אחת, להשלים את זממו של הצורר הנאצי ימ"ש, והכל היה מחושב עד הפרט האחרון, הוא רצה בעלילת הרופאים להביא את המון העם להתמרמרות שנאה וזעם נגד העם היהודי, ואח"כ הוא יתייצב כ'אב הרחמים' לחלץ את העם היהודי מהפוגרומים שיתפרצו לאור זה, ואז - כאילו רוצה להצילם מידיהם - יגלה אותם לסיביר. וכך יסתיים מחשבתו הרעה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים רח"ל. החשבון היה פשוט: שליש מהם יהרגו ע"י הרוסיים אזרחי המדינה בפוגרומים, ושליש ימותו בדרך הארוכה והקשה לסיביר, והשליש האחרון יגיעו לצריפים שהוכנו להם במקום מרוחק מערבות סיביר.
אחת התקופות הקשות ביותר לכלל ישראל, היתה התקופה הקשה ששלט הרודן הרשע ג'וזף סטאלין ימ"ש, האיש שתרגום שמו הוא 'איש הברזל', שהשתמש בדרכי רשעות נוראה להשליט את כוחו ברחבי רוסלאנד, ועשה כל אשר לאל ידו לחולל את שיטה הקומונסיטית שנקראה 'מהפכה'. אז הצהירו מנהיגי המפלגה הקומוניסטית בלשונם האכזרי: "רק בדם נשמן את גלגלי 'המהפכה'" ה"י.
כמעט שבעים שנה עברו מאז אותו סיפור העלילה שנקראה בשם "עלילת הרופאים", שתוכננה ונעשתה במיוחד ע"י אותו רשע ורוצח סטאלין ימ"ש, שנים ספורות אחרי מלחמת העולם השניה.
סכנה עצומה ריחפה אז על יהדות רוסלנאד, וכבר היה נראה כחוסר תקוה ולאחר יאוש, ואחר כך הגיעה הישועה ממקום בלתי צפוי כלל, והסתיימה באורח פלא, מה שמראה בעליל שאין מעצור ביד ה' מלהושיע גם כשכבר נראה לאחר יאוש, ישועת ה' כהרף עין.
וכך היה מעשה:
ויהי בימי סטאלין הרשע, הוא סטאלין המולך ברחבי מדינת רוסלאנד (רוסיא), הנקרא 'ברית המועצות'. בימים ההם כשבת הנשיא סטאלין על כסא מלכותו, עוד בטרם מלחמת העולם השניה, ביצע הרשע הזה מעשי אכזריות רבה שנקראו למרבה הצער 'הטיהורים הגדולים', זאת כאילו רוצה 'לטהר' את המדינה מכל המתנגדים כביכול לשיטתו שיטת הקומוניזם, וכדי לבסס היטב את שלטונו העריצה פעל בעיקר לסכל בכח כל התנגדות לשלטון, התנגדות אמיתית או מדומה.
בפעולותיו האכזריות נעזר הרבה ע"י שוטרים סמויים רבים, משטרה חשאית, שנקראו נ.ק.וו.ד, והם היו הגלגול הראשון של הק.ג.ב, שלימים נהפך שמם לק.ג.ב. ה'טיהורים' הללו כללו עינויים רבים, עבודות כפיה, הוצאה להורג, זריקת אנשים לכלא, ועריכות משפטים פומביים שנקראו 'משפטי ראווה', ובעיקר ידוע את הגלות לסיביר שהשתמשו הרבה בעונש זה. די היה בפעולה חשודה קטנה, עקימת שפתיים, או אמירה תמימה שניתן לפרשה באופן נוסף מהמכוון, כדי לשלוח אדם למותו או ל'חינוך מחדש' בסיביר הקפואה. כמובן, שכמו כל הרשעים לדורותיהם, תלה רשע זה את שנאתו להקב"ה ולעמו ישראל באמתלאות שונות.
וכמו המן הרשע בשעתו שטען 'ודתיהם שונות מכל עם ולמלך אין שוה להניחם', טען שהם לא מכניסים הכנסה מספקת למדינה ואין צורך בהם. וכמו כן הצורר היטלר ימ"ש רצה להנהיג כל מיני שיטות ודיאולוגיות בעולם כידוע, אבל הצד השוה שבהם, שהקליפות הללו, שהם משורש עמלק, ארבו בכוונה תחלה ללחום בעם ישראל דוקא ולמוחקם מן העולם, אך כדי שתהא איזו מסוה אנושי לכך כלפי העולם, הוצרכו להשתמש בכל מיני
דיאולוגיות ו'תורת לאקשין'...
ובכן, הרשעים הללו – הנקראים הסובייטים - הרגו ועינו גם שאר אנשי דת, דהיינו יהודים ולהבדיל אא"ה גם אינם יהודים, ובין השנים תרצ"ו-תרצ"ח, ערך שר המשטרה החשאית הנ"ל גל מאסרים שפעלו לטענתם 'פעילות אנטי-סובייטיות'.
כחלק בלתי נפרד מהטיהורים הגדולים שערך, השתמש רשע זה להגדיל אישיותו בעיני כולם, בהראותו את כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו, ועשה רבות לפעול בעיני העם הערצה מיוחדת אליו, שלא היה כמעט בדומה לזה בשאר מדינות בהיסטוריה, דיוקנו היה ניצב בכל פינה ופינה בכל רחבי המדינה, ורבים האמינו בו בתקוה של ממש, כי הוא יוציא אותם מאפילה לאורה, וכי הוא מושל בכל ארץ ... עד שכונה אצל רבים 'אב העמים' או 'שמש העמים'.
כידוע, רוסיא היה בעת מלחמת העולם השניה, בראש הלוחמים נגד גרמניא. ובעצם בזה הרים סטאלין את קרנו אצל רבבות המאמינים בו, בראותם בו 'איש מלחמה', שהציל אותם מידי הגרמנים ונצח במלחמתו, והוא האיש אשר יציל אותם גם בעתיד...
שנים ספורות אחרי מלחמת העולם השניה. בין השנים תש"ח-תשי"ג כבר הפסיק כמעט להסתיר את פניו, והחל מלחמתו הגלויה נגד עם ישראל הנצחי, כשרוב המאסרים ערכו אנשיו בין היהודים בלבד, דתיים ואינם דתיים כאחד. מסופר שפעם עצרו איזה יהודי עוור, יהודי תמים, יהודי פשוט מאד, ושמו היה 'רבי' (שם איש נפוץ מאד בין יהודי בוכרה). בחקירתו טען האיש בפני חוקריו כי הוא איש פשוט מאד, ואינו יודע כמעט ללמוד, ומדוע מאשימים אותו בפעילות נגד השלטונות? אבל החוקרים השיבו לו מול פניו: "נודע לנו שאתה אומר את השיעור תהלים אחר התפלה, ודי בכך כדי להפליל אותך בחברת הארגון מתנגדי המהפכה".
והנה בשנת תשי"ג, עלה הרשע דרגה ברשעתו, ובנוסף על הסבל שסבלו אלפי יהודים ברוסיא הארורה זה שנים רבות, זמם הרשע 'עלילה' שפילה, שהרופאים היהודים מתנכלים למנהיגים סובייטים, ומרעילים אותם תוך כדי טיפול, כשהם משתמשים ברפואות מזיקות.
בכ"ו בטבת תשי"ג יצאה הודעה רשמית בכלי התקשורת הרוסיים ובעיתונים המרכזיים על 'זממת הרופאים' כביכול, ושם נמסר שכבר בחקירה ראשונה נעצרו תשעה רופאים, וביניהם ששה רופאים בכירים יהודים. וכהלכה שעשו שונא ליעקב מיד החל מסע הרדיפות, רופאים יהודים פוטרו ממשרתם, ובכל עיר יצא כרוז להתרחק מהם, כשגם המנהיגים עצמם ידעו בינם לבין עצמם שעלילה שפילה היא במטרה להאשים את היהודים ובכך לגרום לפוגרום בכל עיר ועיר שיביא לשפיכות דמים ה' ירחם.
דפים שלמים נפרסו במאמרי שנאה שונים בעיתונות שונות, כשהכותבים מזהירים את העם הרוסי להיזהר מפני "אויבי העם", ו'אסיפות הסברה' שונות נערכו בין בתי הרפואה ובשאר מקומות להזהיר על ה"מחבלים בדמות רופאים". וחזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם, בפרט שעשו שונא ליעקב, ואכן העם הרוסי הושפע מאד והאמין לכל הבליהם שחזרו ונשנו מעל כל במה אפשרית. רופאים יהודים רבים פיטרו ממשרתם, וגוים רבים נמנעו מלטפל את עצמם אצל רופא יהודי. ההסתה גברה והלכה מיום ליום, והארץ רוסיא נבוכה.
רבבות יהודי רוסיא, ביחד עם אחינו בני ישראל הערבים זה לזה בכל מקום שהם, היו בדאגה גדולה מה יעלה בגורל העם היהודי ברוסיא, כי היה חשש כבד שאם יורשעו הרופאים במשפטם, וכמעט היה ברור שכן יהיה, יעמדו יהודי רוסיא בפני בסכנה גדולה ומוחשית, שהגוים ישתוללו ויערכו פוגרומים רבים רחמנא ליצלן, ויהיו הימים עוד יותר גרועים מאשר בימי הצאר.
בכל מקום ומקום אשר בו דבר המלך מלכו של עולם מגיע, ערכו היהודים 'ימי תפלה' ו'עצרות תפלה', שפכו דמעות כמים ואמרו תפילות ופרקי תהלים לביטול הגזירה של 'משפט ראווה זדוני'. בין השאר נערך 'יום תפלה כללי עולמי' בחצרות ירושלים עיה"ק עפ"י קריאתם של רבותינו הגאונים חברי הבד"ץ וגדולי רבני ירושלים.
לא בכדי פחדו מעלילה ומה'משפט', הרודן סטאלין ימ"ש חישב וזמם מחשבות רעות כדי להצר ולהרוג יהודים רבים בבת אחת, להשלים את זממו של הצורר הנאצי ימ"ש, והכל היה מחושב עד הפרט האחרון, הוא רצה בעלילת הרופאים להביא את המון העם להתמרמרות שנאה וזעם נגד העם היהודי, ואח"כ הוא יתייצב כ'אב הרחמים' לחלץ את העם היהודי מהפוגרומים שיתפרצו לאור זה, ואז - כאילו רוצה להצילם מידיהם - יגלה אותם לסיביר. וכך יסתיים מחשבתו הרעה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים רח"ל. החשבון היה פשוט: שליש מהם יהרגו ע"י הרוסיים אזרחי המדינה בפוגרומים, ושליש ימותו בדרך הארוכה והקשה לסיביר, והשליש האחרון יגיעו לצריפים שהוכנו להם במקום מרוחק מערבות סיביר.
כמובן, שככל שהתקדם מועד "משפט הרופאים", סבלו היהודים יותר, מעלבונות וגידופים, השפלות והכאות, עד שלפעמים היה אפשר לשמוע השוטרים הבאים לעשות כביכול סדר, אומרים להרוצחים: אל תגעו בהם עכשיו, כי עוד זמן קצר נוכל להכות את כולם באופן פומבי, בתמיכה ממשלתית מלאה...
זמן המשפט נקבע ליום י"ח אדר. שבעצם זה גרם לתקוה בין היראים, בידעם דברי הגמרא שמי שיש לו משפט עם גוי, יקבע לחודש אדר, דטב מזליה, אך לא שיערו בעצמם עד כמה תהיה הישועה הגדולה, תיכף ומיד...
* * *
כאמור, כלל ישראל בכל מקומות פזוריהם ערכו עצרות תפלה, וגם צדיקי הדור פעלו לחלץ את יהודי רוסלאנד מצרתם זו ולמפלתו של רודן רשע ואכזר זה, כאמור בירושלים עיה"ק נערך עצרת תפלה ע"י רבני ירושלים.
כמו כן סיפרו מקורבי הגאב"ד הרמ"א פריינד זי"ע, שבאותו פורים שנת תשי"ג, עלה אליו מקורבו הרה"ח ר' יוד'ל עקשטיין עם ילדיו, ואחד מילדיו היה מחופש להצורר סטאלין וחרבו שלופה בידו. וכשראה כן הרמ"א ביקש ממנו להתקרב אליו, לקח ממנו את הרובה, ועשה עצמו כאילו יורה בדמות זו, ובימים שלאחר מכן הגיעה השמועה על מפלתו.
וכן בעיה"ק 'טבריא' ישבו חסידי סלאנים, חבורת ה'בני עליה', והרעישו לביטול הגזירה, וכפי שרשם בעצמו הגה"ח הצדיק רבי אהרן לוריא זצ"ל בעמח"ס עבודת פנים שהוא היה מראשי החבורה, פרטי הדברים: "ניסן תשי"ג, עיה"ק טבריה. ביום הפורים בשעת קריאת המגילה עלה ברעיוני, והמן נפ"ל - נפ"ל גימט' סטאלי"ן, ודרשתי זה במשתה היין עם אנ"ש, וכולם ענו אמן, ואח"כ בליל שושן פורים נפל על המטה מושל רוסיא סטאלין ימ"ש, ולא קם ממטתו עד שמת, כן יאבדו כל אויבך ה', ע"כ. [ויש המספרים בשם עדי ראיה, שנוכחו בשעת מעשה בסעודת פורים, וראו שגם רבי אהרן עשה כן, לקח את המקל שלו ועשה תנועה כמו יורה ביריות ג"פ, וכן סופר על עוד צדיקים].
* * *
ומה התרחש באותה שנה בין עובדי ה' שברוסיא עצמה? בין האסירים הרבים שברוסיא היה איש ה'מסירות נפש' הידוע הגאון הצדיק רבי יצחק זילבער זצ"ל, שגדולים וצדיקים אמרו עליו שחלק מהעולם עומד עליו. הוא ישב אז בכלא הידוע לשימצה, ומתחת לאפם הצליח ברוב עקשנותו לעבודת ה', לארגן מנינים לתפלה, וכן עמד בתוקף על שמירת שבת במסירות נפש, ועוד.
כמה פעמים היה רבי יצחק זצ"ל מפשיל את זרועות ידיו כלפי ציבור השומעים, מראה להם את הורידים ואומר: "שנים רבות שהיתי בסיביר, ובסיעתא דשמיא לא חיללתי שבת!". ביום שישי הייתי חותך את הורידים האלו שבזרועות ידי, כדי שלא אצטרך לעבוד בשבת.
קומוניסטים ימ"ש היו רואים את הדם הזב מהם, ואת התחבושות הספוגות בדם, והיו משחררים אותי מעבודה".
* * *
ואנו עוברים מה שסיפר ר' יצחק על אותו - ליל פורים תשי"ג. כשגילה את כל הסיפור הנורא שאנו עוסקים בו, בפני שומעים רבים, וכך אמר: "במשך שנים ישבתי בכלא הסובייטי. והנה הגיע 'פורים' באותה שנה, ישבתי אז עם כחמשה-עשר יהודים ביחד, ולא היה לנו מגילת אסתר לקרוא ממנה. מה עשיתי?
אספתי את כל היהודים, והתחלתי לספר להם את "סיפור המגילה". סיפרתי להם שהיה איש צר ואויב, ושמו המן, שביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, והקב"ה שלח לנו – ברוב רחמיו וחסדיו – את מרדכי ואסתר, והציל אותנו מידיו.
"והנה לפתע, נעמד יהודי מבוגר שסבל רבות, והחל לקרוא לעברי בכעס: "מדוע אתה מספר לנו סיפורים שקרו לפני אלפי שנים, על איזה המן אחד שרצה להשמיד את כל היהודים? יש לנו המן היום! גם סטאלין מבקש להרוג את כולנו! הבה ונראה איך הקב"ה מציל אותנו מההמן שלנו! זה יותר מעניין אותי מאשר איך הוא הציל את היהודים מהמן שלפני אלפי שנים...".
"והיהודי הזה צדק! לסטאלין, אכן היתה תכנית מסודרת, להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ולשלוח את כולם לסיביר הקפואה, והוא עוד חשב מחשבות כיצד לעשות זאת ב'אלגנטיות', כביכול שולח הוא אותם לשם לטובתם, ומתוך דאגה לעתידם... הוא בנה קרוואן ארוך בלי חלונות, ותכנן לשכן בו את היהודים, בקור של כ 50- מעלות מתחת לאפס. לימים ניסו להכניס לשם תבואה, אך היא לא הצליחה לשרוד וקפאה למוות...
"נעניתי ואמרתי לו: "דע לך ידידי היקר, שסטאלין הוא בסך הכל בן אדם. הוא יכול להרוג עשרה מליון אנשים, עשרים מיליון, חמישים מיליון, אך אם בורא עולם רוצה – תוך חצי שעה סטאלין לא כאן!". הוא הסתכל עליי, כמי שיצאתי מדעתי... ואז אירע הפלא.
כעבור כמה דקות שמענו קולות המולה בוקעים מהמסדרון. שמענו את הסוהרים מתרוצצים ומשוחחים בקולי קולות... לא ידענו מה קרה בדיוק, אבל היה ברור שמשהו גרוע ארע עם סטאלין, ואינו ברור עדיין.
בי"ז באדר בבוקר, הודיע הרדיו הממלכתי הודעה דרמטית, כי לפני יומיים, דהיינו במוצאי פורים, חלה סטאלין בצורה חמורה ואיבד את הכרתו, אך עדיין לא בישרו על מותו. למחרת בבוקר, ח"י באדר, נמסרה הידיעה הנכונה "סטאלין מת"... באותו יום בדיוק, ח"י באדר, שהיה אמור להתקיים המשפט הנורא, ולצאת לפועל מזימתו הרעה של אותו רשע, הפך הקב"ה את הקערה על פיה והרג את סטאלין.
וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. גם אם קשה היה לקרוא על העיר מאסקעווע (מוסקבה) את הביטוי "צהלה ושמחה", ובודאי שיהודים רבים חששו מה יביאו להם יורשי סטאלין... אך יהודי רוסיא נשמו לרווחה, הם לא יכלו לתאר לעצמם סיום יותר פלאי ומוצלח לעלילת הרופאים, מכגון דא. אכן, ישועת ה' כהרף עין. ההמשך היה, שהעצורים שוחררו, והסיפור כולו נגמר.
אמנם גויי העולם חשבו לתומם שסיבת התמוטטותו היתה פתאומית, ותלו זאת כמובן בסיבות שונות. [באמת יש גירסאות נוספות למותו, יש גורסים שחבריו הקרובים אליו אנשי הק.ג.ב. הרגו אותו בעצמם, כי חששו שגירוש היהודים תגרום למלחמת עולם שלישית, וחששו מנצחונו של ארה"ב שימוטט את רוסיא לחלוטין. ויש גורסים שבמהלך אישור סופי לתוכנית גירוש היהודים, התנגד תוך כדי אחד מהשרים, והרודן השתולל כחיית טרף, והם חששו על חייהם עצמם, שכידוע הוא לא חסך את חייו של אף אחד בעולם, והרג אותו באקדח...] כך או כך, לא משנה הרבה, העיקר שהרשע נפל פגר מת...
עד כדי כך פחדו ממנו, מסופר שכאשר מצאוהו שוכב פגר מת בחדרו, אחר זמן רב שלא יצא מחדרו, ולפי הגירסא הראשונה... פחדו לגשת אליו ולבדוק אם עודנו חי ולטפל בו, חששו אולי זה עוד תרגיל מצידו למדוד עד כמה הם נאמנים אליו...
אבל אנו, כיהודים נאמנים להשי"ת, למדנו מכאן גודל כחה של תפלה להוושע מכל צרה וצוקה. וכפי שהמשיך רבי יצחק זילבר לספר: "במשך שלושה ימים אמרתי תהילים, וביקשתי מהשי"ת שהוא יתפגר באופן סופי ומוחלט, ואכן לאחר שלושה ימים, בדיוק בליל פורים הקדוש - הוא התפגר ומת".
