היית פעם בוינה הגדולה, בירת אוסטריה?' - גבותיו של היהודי זינקו בהפתעה, הוא כלל לא ציפה לשאלה מעין זו, אך עד מהרה התאושש והשיב: 'אכן כן!' 'ובפריז, בירתה המסוגננת של צרפת, גם שם ביקרת פעם?' - שאל הרבי.
הרבי שמע את דבריו, ולפתע נענה לו בשאלה שנראית שלא ממין העניין: 'אמור לי יהודי יקר, האם היית פעם בוינה הגדולה, בירת אוסטריה?' - גבותיו של היהודי זינקו בהפתעה, הוא כלל לא ציפה לשאלה מעין זו, אך עד מהרה התאושש והשיב: 'אכן כן, הייתי גם הייתי!'
'ובפריז, בירתה המסוגננת של צרפת, גם שם ביקרת פעם?' - שאל הרבי. 'אכן כן' -השיב היהודי בקצרה, תמיה מה עניין בירות אירופה לכאן... 'וראית גם את הארמונות היפים שם? את בתי המלוכה, חדרי המשכיות, ההיכלות היפים והמעוצבים?' - הוסיף הרבי ושאל.
'בוודאי!' - השיב הסוחר על אתר, והחל מתאר את הארמונות בהם ביקר, בפריז, בוינה, ובעוד בירות חשובות ברחבי אירופה... הוא תיאר את גודלם ויופיים, פארם והדרם, המשרתים הניצבים בהם והעיצובים המסוגננים הממלאים אותם, כשהרבי מאזין לו רוב קשב.
***
שעת לילה מאוחרת, בהיכלו של הרה"ק רבי יששכר דב מבעלזא זי"ע. בבית המדרש עוד נותרו מעט יהודים שעסקו בתורה, אך הרבי כבר נכנס לחדרו הקדוש. אחרוני
מבקשי עצתו כבר עזבו את המקום, והרבי התכונן בסילודין לרגע בו יפתח באמירת 'תיקון חצות', לקונן על צער השכינה והגלות המתארכת...
לפתע נשמע קול שקשוק מרכבה הדורה, שעצרה את מסעה בחצר ביתו של הרבי. מן המרכבה ירד סוחר יהודי אמיד שנמנה על באי ביתו של הרבי, ונהג לבקש מהרבי עצה וברכה לפני חתימת כל עיסקה. עתה הגיע באישון ליל, שכן הוא בדרכו ליריד הגדול שייערך מחר, בו הוא צפוי לחתום על כמה עסקאות משמעותיות...
הסוחר העשיר ירד מהמרכבה, וחיש קל הקיש בדלת חדרו של הרבי, אשר פתח לו בעיניים מאירות, תוך שהוא מביע את פליאתו על בואו בשעת חצות ליל. 'עסקאות רציניות עומדות על הפרק' - תירץ הסוחר את סיבת בואו בדחיפות כה גדולה, 'ואני זקוק לברכת הרבי שאצליח וארוויח...'
הרבי שמע את דבריו, ולפתע נענה לו בשאלה שנראית שלא ממין העניין: 'אמור לי יהודי יקר, האם היית פעם בוינה הגדולה, בירת אוסטריה?' - גבותיו של היהודי זינקו בהפתעה, הוא כלל לא ציפה לשאלה מעין זו, אך עד מהרה התאושש והשיב: 'אכן כן, הייתי גם הייתי!'
'ובפריז, בירתה המסוגננת של צרפת, גם שם ביקרת פעם?' - שאל הרבי. 'אכן כן' -השיב היהודי בקצרה, תמיה מה עניין בירות אירופה לכאן... 'וראית גם את הארמונות היפים שם? את בתי המלוכה, חדרי המשכיות, ההיכלות היפים והמעוצבים?' - הוסיף הרבי ושאל.
'בוודאי!' - השיב הסוחר על אתר, והחל מתאר את הארמונות בהם ביקר, בפריז, בוינה, ובעוד בירות חשובות ברחבי אירופה... הוא תיאר את גודלם ויופיים, פארם והדרם, המשרתים הניצבים בהם והעיצובים המסוגננים הממלאים אותם, כשהרבי מאזין לו רוב קשב.
לפתע פתאום, פרצה אנחה כבידה מלבו של הרבי:
'אוי, בראותי כל עיר על תילה בנויה, ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה! אוי, איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, כיצד הגענו למצב שבירות אומות העולם מפוארות ובנויות בפאר והדר, ובירתו של מלכנו, בירת העם היהודי, כה מושפלת חריבה ובזויה, ואין לה דורש ומבקש...' - ביכה הרבי בעצב...
או אז הבין הסוחר, כי הרבי מבקש בעת הזאת, בשעת תיקון חצות, לעורר רחמי שמים על צער השכינה והגלות הארוכה. העסקים החשובים יכולים לחכות, כעת
הכמיהה והציפיה לגאולה ממלאות את כל יישותו, הרבי משתוקק ונכסף לראות בבנין ירושלים...
כי אכן כן, כולנו עסוקים לאורך ימות השנה, במגוון תחומים ועניינים חשובים ונחוצים. לכולנו יש דאגות, משימות, התמודדויות, רצונות שאנו רוצים להגשים, הצלחות שחשובות לנו. אבל יש משהו עוד יותר חשוב, וביממה הזו של תשעה באב נמקד בו ורק בו את מבטינו:
בשאיפה ובציפיה לראות בגאולה השלימה. בכיסופין ובתפילה, לזכות לראות בביאת משיחנו. אם בכל ימות השנה אנו עסוקים, לפחות את היום הזה נקדיש להתבוננות מעמיקה בכאב הגלות ובריחוק מאבינו שבשמים, ולגעגוע נלהב לראות בבואו אלינו, מתוך רחמים וחסדים ושפע רב!
פניני פרשת השבוע
