היום בערב אור לי' אייר היא"צ של הנשמה שביקשה להתפלל עבורה
היום בערב אור לי' אייר היא"צ של הנשמה שביקשה להתפלל עבורה - אליעזר ליפמן ב"ר יחיאל מיכל סגל - הרוצה לזכות ידליק נר ויגיד פרק תהלים או משניות | הסיפור המלא...
"לפתע קורא לי שותפי בהתרגשות: הנה המצבה ועליה הכד! התיאור מפי הנשמה התברר כמדויק עד לפרט האחרון. הנה כי כן, אנו עומדים ניצבים מול מצבה, עליה חרוט הכד – בדיוק כפי שנראה בחלום!".
ביום המדובר, י' באייר, יצאנו ברכבנו למקום המתואר בחלום, כש'אמצעי הניווט' היחיד שיש בידינו הוא התיאור מפי הנשמה בחלום... הגענו לפסי הרכבת, והנה, לאחר נסיעה איטית וקצרה, מזדעק שותפי בקולו: הנה הבניין! זהו הבניין שראיתי בחלום! עצרנו אפוא מיד את הרכב, והתקרבנו לבניין. הוא נראה ישן ועזוב, עשה רשום שעומד כך כמה עשרות שנים אם לא יותר. התחלנו לתור את סביבותיו, עד שהגענו אל אחוריו, שם גילינו חורשת עצים ושיחים, ובמרכזה שביל קטן".
הרב אליעזר ליפא זריל, הוא משגיח כשרות מטעם העדה החרדית.
במסגרת תפקידו הוא פוקד מקומות שונים ברחבי העולם, ובתקופת הסיפור שהה באזור שטרסבורג שבגרמניה. נקודות הציון חשובה, שכן יש המחליפים בין שטרסבורג של צרפת לזו של גרמניה, בעוד שבצרפת שטרסבורג היא עיר גדולה, מקבילתה שבגרמניה הינה מחוז מקומי. את הסיפור המרתק שלפנינו שהתרחש בשנת תשע"ט, הוא מספר כעדות מכלי ראשון, כשהוא נסער ונרגש:
אנו יוצאים מארץ ישראל כקבוצות משגיחים, ומתפזרים בזוגות, למפעלים ברחבי גרמניה להשגיח על כשרותם של מוצרים שונים. בכל ימות השבוע אנחנו רחוקים מקשר פיזי ליהודים בכלל, וליהודים שומרי תורה בפרט. אנו מצטיידים במזון אישי כשר, ואוכלים מעט ממה שיש פירות וירקות פה ושם, וברוך ה' מתמסרים לנושא הכשרות, לפי הנדרש לטובת עם ישראל שמצפה לכשרות מהודרת. בשבתות, מתקבצים כל חברי הקבוצה מכל האיזורים בצוותא לעיירה
אחת, שם יש לנו בית כנסת וחדר אוכל, ושובתים את השבת בצוותא מרומם, לומדים ומתפללים יחד.
אני כעת נמצא כאמור בשטרסבורג הגרמנית יחד עם שותפי לצוות ההשגחה, במקום קטן, כעין כפר – אולי נכון יותר לקרוא לזה חווה גרמנית, בשם ניווסונד, שבמחוז שטרסבורג. יש בגרמניה כפרים כאליו לרוב, ולצידם גם מפעילים שונים, כאשר אנו בתפקידנו משגיחים על פיתוח מוצרים המיועדים למזון חלבי".
חודש וחצי לפני כן, מתעורר שותפו של הרב זריל משנת הלילה, ואומר לרב זריל בבהלה קמעא: "שמע נא החלום אשר חלמתי, ובחלומי, נשמה באה אליי ואומרת לי, כי לא רחוק מכאן נמצא הקבר שלה, והיא רוצה מאד שאומר פרקי תהילים על קברה, בי' באייר, יום היארצייט שלה".
בעל החלום הוא בן למשפחה מאד מיוחסת, וצאצא ישיר לאחד מגדולי ישראל, שהרעיש את העולם כולו בתורתו וספריו, היה נראה סהרורי ומוטרד, כשלדבריו, הוא חש שזה 'יותר מסתם חלום'. הוא הוסיף ופירט את אשר נראה לו בחלום: "הנשמה לקחה אותי בחלום, והעבירה אותי את פסי הרכבת שנמצאים כאן בסמוך, (מרחק 2 דקות נסיעה מהאכסניה), ואף הצביעה לי על בית גדול, כשהיא טוענת שהקבר נמצא מאחורי הבניין. מיד לאחר מכן אני רואה את הקבר בחלומי, כאשר על המצבה מופיע תבליט של כד, והשם המופיע עליה – אליעזר". השותף הנ"ל גם קלט באיחור קל את תאריך החלום – ח' באייר, והוא נזעק: "רגע, י' באייר, זה בעוד יומיים!".
"כמובן", ממשיך הרב זריל את עדותו, "שביום המדובר, י' באייר, יצאנו ברכבנו למקום המתואר בחלום, כש'אמצעי הניווט' היחיד שיש בידינו הוא התיאור מפי הנשמה בחלום... הגענו לפסי הרכבת, והנה, לאחר נסיעה איטית וקצרה, מזדעק שותפי בקולו: הנה הבניין! זהו הבניין שראיתי בחלום! עצרנו אפוא מיד את הרכב, והתקרבנו לבניין. הוא נראה ישן ועזוב, עשה רשום שעומד כך כמה עשרות שנים אם לא יותר. התחלנו לתור את סביבותיו, עד שהגענו אל אחוריו, שם גילינו חורשת עצים ושיחים, ובמרכזה שביל קטן".
השניים, שמבינים כבר כי יש דברים בגו, ממשיכים בדרכם, נרגשים ותוהים. לקראת סוף השביל, נראות כמה מצבות עומדות, אלא שהן חסרות זיהוי. ויתכן כי מדובר בכלל בקברי גויים. מספר צעדים קדימה, ונשימתם נעתקת לא בפעם הראשונה ולא האחרונה היום הזה: "אנו מגלים שער מעץ, סגור, עליו חרוט ציור מגן דוד! קברי יהודים! אנו דוחפים את השער שמתברר שאינו נעול, ונכנסים לשטח התחום מעבר לו. שם נגלה מולנו שטח של כחמישה עשר מטר רבוע, ירוק כולו. במרכזו של השטח מתנוססת גבעה, כשני מטרים רוחבה, וסביב לה כעשרים מצבות. התחלנו אפוא לחפש ולאתר את הנשמה 'שלנו'. עברנו קבר אחרי קבר: פ"נ יהודה, פ"נ יענטא וכן הלאה, כולם שמות יהודיים מסביבות השנים תרפ"ז –תרפ"ח.
"לפתע קורא לי שותפי בהתרגשות: הנה המצבה ועליה הכד! התיאור מפי הנשמה התברר כמדויק עד לפרט האחרון. הנה כי כן, אנו עומדים ניצבים מול מצבה, עליה חרוט הכד – בדיוק כפי שנראה בחלום!". לשניים נדרשות כמה דקות להתאוששות. "לאחר שהתאוששנו", ממשיך הרב זריל כשההתרגשות נכרת בקולו, "אמרתי לו בוא ונלמד משניות, אך הוא סירב: לא, הבקשה הייתה להגיד כמה פרקי תהילים! אמרנו אפוא כמה פרקי תהילים בהתעוררות ובהתרגשות עצומה".
גם כעת, בשיחה עמנו חודש וחצי אחרי המקרה המדהים הזה, הרב זריל טרם מוצא מרגוע לנפשו: "לפי הרישום שעל המצבה עולה, כי מדובר באדם שנפטר בשנת תקע"ו, כלומר לפני 203 שנה. התובנה אליה הגעתי היא כמובן, ידועה לכולם אך כשנחשפים אליה מקרוב היא מדהימה שוב: מה כוחו של פרק תהלים וערכו, וכמה הוא חשוב עבור נשמה המתחננת ומשתוקקת, למעלה ממאתיים שנה מהסתלקותה, 'לקבל' עוד פרק אחד עבורה!".
בעל המעשה הרב אליעזר ליפא זריל שליט"א, שנפשו לא ידעה מרגוע מהעובדה המופלאה, העלה את סיפור הדברים על הכתב, ושלח את המעשה בידי הגאון רבי אליהו מן שליט"א, נאמן בית רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, לקבל התיחסות ודעת תורה לענין. מרן עיין ממושכות בדף והשיבו, זה תוכן ותמצית דבריו והתיחסותו: אף שעברו כל כך הרבה שנים, אבל לפעמיים, עדיין הנשמה צריכה תיקון גם אחרי זמן רב כל כך. הרבה נשמות אינן צריכות כבר תיקון, אבל יש עוד נשמות הצריכות תיקון, אלא שיש חשבונות שמים נוספים, למי נותנים רשות שיוכל להשתדל לתקן את עצמו.
ולגבי חולם החלום, אף שמסתמא אינו מיוצאי חלציו של הנפטר, מכל מקום הודיעו לה לנשמה, שהאיש נמצא במקום זה (וזה כעין רוח הקודש), ונתנו לה יכולת לבקש ממנו בקשה שטוחה, לומר תהילים על קברו, ביום היארצייט. ובקשו זכות זו דוקא מאיש זה, שכנראה יש לו ולנשמתו שייכות לנפטר. ועניין מה שביקש התהילים דוקא ולא משניות, זה שייך ליארצייט, וגם יש ענין במה שביקש לומר את התהילים ליד הקבר עצמו.
הוסיף בעל המעשה, רבי אליעזר ליפא זריל, וסיים את הסיפור במילים אלו:
דבר נוסף שהתפעלתי, כי משמיים זימנו שאף אני אהיה נוכח בכל המעשה, אף שלא אני הוא בעל החלום, ובפרט ששם הנפטר הינו ממש כשמי – אליעזר ליפמן (ליפא)".
כולנו מאמינים בני מאמינים, שהעולם הזה הוא רק פרוזדור, ולאחריו יש דין אמת, עד שעתידה הנשמה להגיע לגן עדן ולבסוף לעולם הבא, ואינה מסיימת את תפקידה אחר פטירת האדם, אלא עולה אל עולם הנצח והאמת, שם נהנית היא מהשכר, או לחלופין סובלת מן הענישה, והכל לפי מעשיה בעולם הזה. אלא שהקב"ה רוצה שיהיה לכל אחד מאיתנו את כח הבחירה, ועל כן הוא מסתיר מאיתנו את המתרחש בעולמות העליונים, על מנת שנוכל לבחור בבחירה חופשית את הדרך הנכונה. לעיתים, אם יש זכות לדור, שולח הקב"ה איתותים וגילויים מפורשים על קיום העולמות העליונים, על מנת לעודד ולחזק את בניו, וכך התרחש בסיפור המצמרר והמטלטל, שהרעיש את העולם היהודי כולו, אך כמובן שגם ללא גילויים אלו עלינו להתחזק תמיד באמונה תמימה, ולעשות רצון ה' כי כך ציווה ה', אבל יש כח בסיפורים מעין אלו, לטעת בנו כוחות מחוזקים לעשות רצונו יתברך, ויהי רצון שנזכה כולנו לעשות רצון בוראינו.
