החוב נחתך בחצי!' - סיים מנהל הגמ"ח, כשר' יצחק אינו מוצא את המילים להגיב. בבת אחת נחתו עליו משמים 5,000 דולר
'תקשיב סיפור מוזר: מכיר את יהודי פלוני, אחד האנשים העשירים בקהילה?, ובכן' - המשיך הלה בלי לעצור, 'היום הוא מחתן, ורגש הנתינה גבר בו. לפני דקה הוא התקשר אליי, וביקש לתרום 5,000 דולר לאחד היהודים המתקשים בקהילה, שחייב כסף לגמ"ח ואינו מצליח לפרוע. הוא ביקש שאפתח את רשימת בעלי החוב, והשם הראשון שנראה ראוי בעיניי - הוא יהיה הזוכה...
וזה היה אתה, אתה! החוב נחתך בחצי!' - סיים מנהל הגמ"ח, כשר' יצחק אינו מוצא את המילים להגיב. בבת אחת נחתו עליו משמים 5,000 דולר, בלי שביקש בכלל, מידי יהודי עשיר שפשוט חפץ לעשות חסד, ואפילו לא בחר דווקא בו. אלא שבורא עולם שהוביל להחלטה לעשות את החסד, הוא שהוביל שהכסף יגיע אליו, מעשה ניסים ממש!
תקופה קשה עברה על ר' יצחק ד., תקופה כמוה טרם עבר בחייו. באופן בלתי מוסבר, ברגע מסויים בחיים החל הגלגל לנוע כלפי מטה. פרנסתו ופרנסת רעייתו התערערו, לפתע אירעו כמה נזקים בביתו, ומצבו הכלכלי - שהיה יציב ומבוסס יחסית עד אותה עת - הפך לדחוק ולחוץ באופן חסר תקדים.
מצב זה ערער גם את בטחונו העצמי ותחושותיו הפנימיות, וכשידידו משכבר הימים, ר' שמואל פ., פגש אותו - הבחין על אתר בעננה הרובצת על פניו... כדרכם של ידידים קרובים, ביקש ר' שמואל לברר מה קורה, ור' יצחק ניאות וסיפר על התקופה הקשה שהוא עובר, הלחץ הכלכלי בו הוא נתון, והעובדה שלראשונה בחייו הוא נאלץ לומר לילדיו 'לא' גם על צרכים שנחשבו בסיסיים, כשהוא אינו מוצא מנוח לנפשו.
ר' שמואל שמע ונאנח עמו בהשתתפות כנה בצערו, אולם לאחר מכן ביקש להציע לו הצעה פרקטית לפתרון:
'הסכת ושמע, ר' יצחק ידידי', אמר ר' שמואל. 'הרי ברוך השם, לא הכל שחור בחייך. אתה קם בבוקר - האיברים עובדים. אתה מסוגל ללכת ולתפקד. יש לך משפחה ברוכה, אפילו נחת יש לך די בשפע. אמור לי בבקשה- מתי ישבת וערכת רשימה של כל הדברים הטובים, של חצי הכוס המלאה של חייך, והודית על כל פרט ופרט מהרשימה הזו לאבא הטוב שהרעיף עליך את כל הטוב הזה?'
ר' יצחק הנהן קלות. הוא מעולם לא ערך רשימה כזו... הוא כה עסוק בצרותיו ודאגותיו הכלכליות, עד שהוא חש שאין לו פנאי לעסוק ברשימת הדברים הטובים בחייו. ואז ר' שמואל דיבר על לבו, כי אולי כדאי לשנות את החשיבה, להחליףאת המילים הבוקעות מהפה. לא רק תלונות על הצרות, אלא להתעמק בכל מה שטוב, ולהודות על כך בכל פה!
הם נפרדו באיחולי הצלחה, ור' יצחק נותר מהורהר. ממחשבה למעשה, הוציא עט ונייר מכיסו, והחל לכתוב את הדברים הטובים שבחייו, כשבכל פעם שהוא רושם שורה - הוא מודה, במילים שלו ומקרב לב, בהתרגשות עצומה ובהודאה כבירה, למלך הגומל חסדים טובים לעמו ישראל, שנתן לו את הטוב שהוא מציין עתה. וכך הלאה, שורה ועוד שורה, במשך כעשרים דקות ארוכות - ועדיין לא הגיע לחצי הדרך...
לפתע נאלץ לעצור, צלצול טלפון קטע את מחשבותיו. הוא מוציא את הנייד מכיסו, ועל הצג הוא רואה את שמו של מנהל הגמ"ח הקהילתי, זה שהוא חייב לו 10,000 דולר, ותאריך הפירעון כבר חלף מזמן, אולם אין לו לשלם... הוא מתלבט האם לענות אם לאו, הרי מה יאמר ומה ידבר, מה יענה ומה יצטדק, הן יודע הוא שהוא חייב את הכסף ותאריך הפירעון חלף עבר, אולם קצרה ידו מהושיע...
עצם ההרהור הזה, קטע את חוט מחשבתו החיובית, את רגשי ההודאה בהם עסק. הוא התחזק להודות לה' גם על כך שהשיג הלוואת גמ"ח כשזו נדרשה לו, ולפיכך, כשצלצול הטלפון חזר שוב ושוב - הצליח לאזור כוחות ולענות לשיחה... אלא שמנהל הגמ"ח הפתיע, ובגדול: 'איש בשורה אני היום' - פתח ואמר, ור' יצחק שם אוזנו כאפרכסת, 'תקשיב סיפור מוזר: מכיר את יהודי פלוני, אחד האנשים העשירים בקהילה?, ובכן' - המשיך הלה בלי לעצור, 'היום הוא מחתן, ורגש הנתינה גבר בו. לפני דקה הוא התקשר אליי, וביקש לתרום 5,000 דולר לאחד היהודים המתקשים בקהילה, שחייב כסף לגמ"ח ואינו מצליח לפרוע. הוא ביקש שאפתח את רשימת בעלי החוב, והשם הראשון שנראה ראוי בעיניי - הוא יהיה הזוכה...
וזה היה אתה, אתה! החוב נחתך בחצי!' - סיים מנהל הגמ"ח, כשר' יצחק אינו מוצא את המילים להגיב. בבת אחת נחתו עליו משמים 5,000 דולר, בלי שביקש בכלל, מידי יהודי עשיר שפשוט חפץ לעשות חסד, ואפילו לא בחר דווקא בו. אלא שבורא עולם שהוביל להחלטה לעשות את החסד, הוא שהוביל שהכסף יגיע אליו, מעשה ניסים ממש!
ומתי כל זה קרה? - לא בזמן בו התלונן על חובותיו, לא בזמן שביקש את ישועתו, ואפילו לא בשעת תפילתו. זה קרה כשישב וחשב על הטובות שה' עושה אתו, והודה לה' במילים שלו, מקרב לב, על חסדו הגדול! התברר, כי דווקא שעת ההודאה פתחה לו את הפתח לישועה, הביאה בכנפיה את הצעד הראשון לצאת מהבוץ אליו נקלע!
הוא התקשר לחברו ר' שמואל לבשרו, והלה כמובן צהל ושמח על חלקו בעניין, ומפיו שמענו את הסיפור כדי ללמדנו: לפעמים, הישועה קרובה לבוא, מרחק נגיעה ממש. כל מה שצריך הוא פתוח לה שער, לתת לה להיכנס ולבוא אלינו, והדרך הטובה ביותר לפתוח את השער - היא להודות בכל לב, למלא את הנפש ואת הפה ברגשות ודיבורי הודאה לה'!
אחים יקרים, נכנסים אנו בשערי אורם של ימי ההלל וההודאה, הבה ניקח את המסר הזה עימנו לימים הללו, ולכל ימות השנה, להודות ולהלל לה' על כל חסדו עימנו, לומר לו תודה מעומק הלב על ניסיו ונפלאותיו. ההודאה היא השער לפתיחת שערי שמים, היא הדרך לקרבת אלוקים, והיא כלי מחזיק ברכה לישועות גדולות נוספות ונכספות!
(פניני פרשת השבוע)
