סיפור יומי - הגיע ראש השנה. בהפסקה שלפני התקיעות אני יוצא לחצר בית הכנסת, ואת מי אני פוגש שם?

הגיע ראש השנה. בהפסקה שלפני התקיעות אני יוצא לחצר בית הכנסת, ואת מי אני פוגש שם? את הילד ההוא, אברך נחמד עם עגלת תינוק. נעצרתי על עומדי בתדהמה. מה הוא עושה כאן? הוא הרי לא מתפלל בבית הכנסת הזה. בירכתי אותו בברכת חג שמח ושנה טובה, ושאלתיו איך הגיע לכאן.

"אנחנו שוהים כעת אצל חמי", שח האברך, "הוא גר כאן בסמוך, ואני יצאתי לכאן ללוות את אשתי, כדי שתוכל לשמוע תקיעות בבית הכנסת הזה.

נשארתי כאן לשמור על התינוק עד שיסיימו". "איזו השגחה!" התרגשתי, וסיפרתי לו על הזיכרון שעלה במוחי. ביקשתי ממנו סליחה על הקטטה ההיא, והאברך היקר מחל לי בפה מלא ובלב שלם, ואיחל רפואה שלמה ושנה טובה ומתוקה.


עבר עלינו קיץ קשה. בני פיתח בעיה רפואית מורכבת, והוא סבל ואנחנו סבלנו. התעסקתי ברופאים וברפואות, בנדודים בין בית החולים לבית, ובשיבוש כואב של השגרה. כל החיים של משפחתי התהפכו, ואני ייחלתי לישועה גדולה ולרפואה שלמה.

בחודש אלול ישבתי עם עצמי ועשיתי חשבון נפש, מה עליי לתקן. שחזרתי את העבר, וכך הגעתי לאחת השנים בחיידר...

באחד הימים, בחצר התלמוד תורה התעוררה קטטה. מריבה רצינית הלכה והתלהטה, ואני למרבה הבושות, הכיתי ילד קטן ממני ו'הכנסתי' לו כהוגן.

הילד בכה הרבה זמן, אולם לא ייחסתי לזה חשיבות. המשכתי הלאה, והמאורע נשכח. עתה נזכרתי בזה, והרגשתי שאני חייב לפייס את אותו ילד.

הילד ההוא כבר מזמן אינו ילד. אני מכיר אותו. הוא אברך שגר בעיר אחרת, אין לי מושג איפה בדיוק. איך אני מתחיל לחפש אותו? התפללתי לה' שיעזור לי למצוא את הילד כדי לבקש את סליחתו, ובכל יום התחננתי על כך במילים פשוטות מעומק הלב.

הגיע ראש השנה. בהפסקה שלפני התקיעות אני יוצא לחצר בית הכנסת, ואת מי אני פוגש שם? את הילד ההוא, אברך נחמד עם עגלת תינוק. נעצרתי על עומדי בתדהמה. מה הוא עושה כאן? הוא הרי לא מתפלל בבית הכנסת הזה. בירכתי אותו בברכת חג שמח ושנה טובה, ושאלתיו איך הגיע לכאן.

"אנחנו שוהים כעת אצל חמי", שח האברך, "הוא גר כאן בסמוך, ואני יצאתי לכאן ללוות את אשתי, כדי שתוכל לשמוע תקיעות בבית הכנסת הזה.

נשארתי כאן לשמור על התינוק עד שיסיימו". "איזו השגחה!" התרגשתי, וסיפרתי לו על הזיכרון שעלה במוחי. ביקשתי ממנו סליחה על הקטטה ההיא, והאברך היקר מחל לי בפה מלא ובלב שלם, ואיחל רפואה שלמה ושנה טובה ומתוקה.

דמעות של גיל ושל טהרה שטפו אותי. הרגשתי איך הקב"ה מרחם עליי ומקרב אותי. הוא גלגל

לידי את הזכות לבקש מחילה, ולהגיע לשמוע תקיעת שופר, זך ונקי.

(גל' השגחה פרטית)