בעוד אנו מארגנים בזריזות את הנרות והפלטה נשמע מכיוון חדר האמבטיה פיצוץ קטן ולאחריו קילוחי מים עזים
ברגע שנהג המונית עצר בתחנה, חלף על פנינו האוטובוס השלישי גדוש בנוסעים בשאגת צמיגים. זה היה כמעשה שטן, האוטובוס המשיך לדרכו. אין לנו סיכוי להשיג אותו, שבת המלכה מתקרבת והברירה היחידה העומדת בפנינו מעציבה ומאכזבת כל כך.
התכנית על שבת נעימה וישיבה רוגעת במרפסת מול נוף הים, הלכה והתרחקה מאיתנו.
בצעדים איטיים פסענו לכיוון ביתנו. במקום להגיע לדירת נופש ולאזור בלתי מוכר אנו שבים לביתנו ועלינו להתכונן לשבת כרגיל.
התקשרנו לבעלי הדירה וסיפרנו להם את קורות השעה האחרונה. הזוג הצעיר הופתע לשמוע שאנו לא מגיעים. 'חבל, טרחנו להכין דירה נקיה ויפה', אמרו, משתתפים בצערנו. אמרנו להם: 'אין ספק שהכל לטובה גם אם לא רואים כלום'. אלא שלא ארך זמן וידענו היטב מדוע.
כבר מזמן תכננו שבת חופשה בקריה החסידית בחיפה ההולכת וגדלה. זכינו, ברוך ה', למשפחה גדולה, רוב הילדים שלנו נשואים וכולם מתגוררים מחוץ לעירנו, כך שאנחנו מארחים מדי שבוע את משפחות ילדינו על טפן לשבת שלמה על כל המשתמע: הכנת סעודות שבת מלכותיות, הצעת מיטות ונקיון הבית אחרי שהאורחים שבים לבתיהם. שבתות אלו מהנות עד מאד אך גם מעייפות. שבת אחת שקטה - תתאים לנו מאד.
ביום רביעי שוחחנו עם קרובי משפחה נדיבים מחיפה. הם הסכימו לתת לנו את דירתם הקטנה בעלת מרפסת הצופה אל הים. בחמישי ארגנתי את סעודות השבת בקופסאות מוקפאות ואטומות הרמטית, וביום שישי כששבתי מן העבודה ארזתי מזוודה ויצאנו לדרך. אמרו לנו שהתחבורה מעירנו לחיפה נוחה מאד. שלושה אוטובוסים יוצאים מדי יום שישי לכיון הקריה החרדית, הדרך לא ארוכה וישאר לנו די זמן להתארגן לבוא השבת בנחת. התחנה היתה עמוסה במשפחות חמושות במזוודות ועגלות.
המתנו לקו שלנו אך לאכזבתנו האוטובוס שהגיע לתחנה היה מלא עד אפס מקום. לא נותר מקום ישיבה, אפילו מקום נאות לאחסון המזודות לא נמצא בו. הנהג הרגיע אותנו: 'יש אחרי עוד שני אוטובוסים, תעלו עליהם'.
החלטנו לעשות כעצת הנהג ולהמתין לאוטובוס הבא. אכן, הוא הגיע תוך זמן קצר אך גם הוא היה עמוס מאד ולא נותר בו מקום פנוי אחד. לעמוד במשך שעה וחצי נסיעה איננו יכולים, 'יש אחרי עוד אוטובוס', הסביר הנהג וסגר את הדלת והפליג לדרכו. 'האם אנו יכולים לסמוך על האוטובוס השלישי? המחוגים הדוהרים החלו להלחיץ. איננו אוהבים לצאת מן העיר בשעה כה מאוחרת ואיננו רוצים להגיע בדקה האחרונה.
בעלי העלה רעיון מצוין: 'אולי כדאי שניסע ברכבת? התקשרנו לוודא את שעות יציאת הרכבת ואכן, בשעות אלו הרכבת יוצאת בתדירות גבוהה. עצרנו מונית, העמסנו את המזוודה וביקשנו מן הנהג 'לתחנת הרכבת בבקשה'. נסיעות מן הסוג הזה אינן אהובות במיוחד על הנהג, הכבישים עמוסים והדרכים פקוקות. הרבה יותר נח לנסוע בעיר עצמה.
הנסיעה הקצרה התבררה כאיטית עד למאד. הדרכים מלאות ברכבים פרטיים מצפצפים, האוטובוסים מלאים וזוחלים ולמרות הדקות החולפות עדיין לא יצאנו מהעיר. אחרי חצי שעת נסיעה ואנו עודנו בתוך כבישי עירנו הסואנת, ביקשנו מן הנהג לשוב על עקבותיו. לא רצינו להסתכן בחילול שבת, ואם נלך על פי התכנית המקורית אנו עלולים להגיע לחיפה בזמן הדלקת הנרות. אם נשוב לתחנת האוטובוסים הקרובה ביותר יש לנו סיכוי רב להספיק לעלות על האוטובוס השלישי. אמרנו לנהג להסיע אותנו לתחנת האיסוף הקרובה, וזה עשה כדברינו.
ברגע שנהג המונית עצר בתחנה, חלף על פנינו האוטובוס השלישי גדוש בנוסעים בשאגת צמיגים. זה היה כמעשה שטן, האוטובוס המשיך לדרכו. אין לנו סיכוי להשיג אותו, שבת המלכה מתקרבת והברירה היחידה העומדת בפנינו מעציבה ומאכזבת כל כך.
התכנית על שבת נעימה וישיבה רוגעת במרפסת מול נוף הים, הלכה והתרחקה מאיתנו. בצעדים איטיים פסענו לכיוון ביתנו. במקום להגיע לדירת נופש ולאזור בלתי מוכר אנו שבים לביתנו ועלינו להתכונן לשבת כרגיל. התקשרנו לבעלי הדירה וסיפרנו להם את קורות השעה האחרונה. הזוג הצעיר הופתע לשמוע שאנו לא מגיעים. 'חבל, טרחנו להכין דירה נקיה ויפה', אמרו, משתתפים בצערנו. אמרנו להם: 'אין ספק שהכל לטובה גם אם לא רואים כלום'. אלא שלא ארך זמן וידענו היטב מדוע.
בשל קוצר הזמן הנחתי למזוודה ופניתי לסידורים הדחופים באמת. בעוד אנו מארגנים בזריזות את הנרות והפלטה נשמע מכיוון חדר האמבטיה פיצוץ קטן ולאחריו קילוחי מים עזים. תוך מספר שניות, לפני שהספקנו לבדוק מה אירע, קידמו את פנינו המים השוצפים שהלכו והרטיבו במהירות כל פינה בבית. עד שבעלי הצליח לסגור את הברז הראשי הוצף הבית כולו. ובעוד אני גורפת את השלוליות שנקוו בכל פינה, בעלי ניסה לאתר את מקור הבעיה. עד מהרה גילה את הגורם להצפה. הוא הצליח לסגור ברז חיצוני שסוגר את הזרימה באמבטיה אך לא בכל הבית, כך שזרמו מים בברזים. לפחות מים לשתיה ולנטילת ידיים היו לנו. קידמנו את שבת המלכה חסרי נשימה אך עם בית יבש, נקי וערוך.
רק אחרי שהדלקתי נרות הבנתי את גודל הנס שהתרחש פה בשעתיים האחרונות. אילולא היינו בבית כשהפיצוץ התרחש הרי שבמוצאי שבת היה מקבל את פנינו בית הרוס לחלוטין וחשבון מים ענק, שלא לדבר על הבזבוז בשנה שחונה שכזו. אילו היו שואלים אותי מה אני מעדיפה - שבת נופש עם בית מוצף, או אכזבה ובית ללא נזקים - בודאי הייתי בוחרת באפשרות השניה. פניתי להתפלל בשלוה קבלת שבת מול זוהר הנרות, תוך שאני מודה לה' על השגחה פרטית מופלאה.
גם כשלא מבינים – הכל לטובה!
