אני רוצה לספר לך סיפור ששווה 10,000 דולר האם תוכל לשלם לי?! החתן לא ידע אם לצחוק אם לבכות, וראש הישיבה הציע: תזמין אותי לאחת משמחות השבע ברכות, ושם אספר את הסיפור בפני כולם חינם אין כסף!
כעבור תקופה פגש את ראש הישיבה ואמר לו: "שבט תשנ"ב"! ראש הישיבה האזין למידע, והפנה לחתן בקשה מוזרה: אני רוצה לספר לך סיפור ששווה 10,000 דולר האם תוכל לשלם לי?! החתן לא ידע אם לצחוק אם לבכות, וראש הישיבה הציע כך: מכיוון שלפי תגובתך אין לך לשלם 10,000 דולר אז אני מציע שתזמין אותי לאחת משמחות השבע ברכות - בה ישתתפו הקרובים משני הצדדים - ושם אספר את הסיפור בפני כולם חינם אין כסף!
החתן נענה להצעה המוזרה והמפליאה כאחת, והחל מאותו רגע הלך המתח בקרבו וגאה...
בשונה מסיפורים אחרים שאנו מפרסמים, הרי שאת גיבורי הסיפור הנוכחי אנו מכירים אישית, ויכולנו להעיד על אמיתות הסיפור ממקור כמעט ראשון, הרה"ג ג. שליט"א הוא ראש ישיבה העומד כיום בראשות ישיבה ליטאית המיועדת לבחורים שלא מצאו את מקומם בישיבה רגילה, הוא אוהב את תלמידיו אהבת נפש, והם משיבים לו באותו מטבע, החיבור בינו לתפקידו נראה טבעי - ומה רבים האנשים שהיו חולמים לעסוק במקצוע אותו הם כל כך אוהבים, אולם' לא נגזים אם נאמר שהוא הגיע לתפקידו ב"דרך נס"! ומעשה שהיה כך היה.
* * *
וכך מספר לנו אחד מבעלי המעשה הרב ה. שליט"א, הבן שלי למד בתקופה מסוימת באותה ישיבה ליטאית ולאחר מכן עזב את הישיבה, מבחינתו של הרב ה. התחיל הסיפור כאשר התארס בנו ופנה לקבל 'מזל טוב' מראש הישיבה שלו בעבר - באותה ישיבה ליטאית פלונית שמיועדת לבחורים שלא מצאו את מקומם בישיבה רגילה, ראש הישיבה התעניין עם מי התארס, וכאשר שמע פרטים כלליים אודות המשפחה, שאל לשמה של ה'שוויגער' אם הכלה, החתן נקב בשמה וראש הישיבה שאל אם יש לו מושג מתי היתה השוויגער בפעם האחרונה אצל האדמו"ר זצ"ל? לחתן, כמובן, לא היה קצה של מושג בנושא זה, הלוא זה עתה התארס ומנין לו לדעת פרטים אלו? אך החליט לברר זאת, למען ראש הישיבה שמשום מה התעניין בפרט זה.
כעבור תקופה פגש את ראש הישיבה ואמר לו: "שבט תשנ"ב"! ראש הישיבה האזין למידע, והפנה לחתן בקשה מוזרה: אני רוצה לספר לך סיפור ששווה 10,000 דולר האם תוכל לשלם לי?! החתן לא ידע אם לצחוק אם לבכות, וראש הישיבה הציע כך: מכיוון שלפי תגובתך אין לך לשלם 10,000 דולר אז אני מציע שתזמין אותי לאחת משמחות השבע ברכות - בה ישתתפו הקרובים משני הצדדים - ושם אספר את הסיפור בפני כולם חינם אין כסף!
החתן נענה להצעה המוזרה והמפליאה כאחת, והחל מאותו רגע הלך המתח בקרבו וגאה!
* * *
אתם יודעים? ממש לא התכוונתי לשמש כראש ישיבה! - פתח ראש הישיבה וסיפר במהלך סעודת השבע ברכות, בני המשפחה המורחבת ישבו סביבו במעגל של 'חצי גורן' והוא המשיך: למדתי בכולל' כמו כולם, אבל מידי פעם נוצר לי קשר עם בחורים שלא כל כך הסתדרו במסגרות הישיבה, הצלחתי לעזור לבחור אחד, וזה גרר אחריו בחור נוסף, ועוד אחד, ועוד אחד, עד שביום בהיר מצאתי את עצמי מוקף בבחורים ומקדיש להם שעות על גבי שעות.
זה היה על חשבון שעות הלימוד, ובאיזשהו מקום גם על חשבון הבית, רעייתי לא תכננה חיים כאלו אינטנסיביים, והפצירה בי לחדול מלטפל בבחורים, הסברתי לה שכלל לא יזמתי את המקצוע החדש, וזה פשוט התגלגל אלי משמים, הנה' ברוך השם אני מצליח להציל נפשות, וזו בהחלט שאלה לא פשוטה כיצד להתמודד עם הנושא הזה, באחד הימים, כאשר הנושא עלה שוב, החלטנו לצאת לחיק הטבע, הרעיון היה להתיישב במקום רגוע, ושם לפתח ולדון בנושא עד שנגיע להסכמה סופית ומוחלטת כיצד לנהוג!
יצאנו צפונה, התיישבנו בגדה של אחד הנחלים ושוחחנו, לפתע צדה את עיני חבילה צבעונית מתגלגלת עם אחד ממפלי הנחל, עד מהרה קלטתי שזה לא עפיפון מקופל אלא משהו חי, זינקתי למים כשאני לבוש כולי וחילצתי משם את "החבילה" תינוקת בת שנה וחצי! התינוקת הייתה חיה ברוך ה' היא בלעה קצת מים, היא הייתה מבוהלת מאוד אך לאחר כמה דקות נרגעה, התרגשנו מאוד ממה שהתרחש, לקח לנו זמן להירגע ולצאת לחפש את הוריה, טיפסנו לכיוון מקור הנחל ושם גילינו על גדות הנחל משפחה ברוכת ילדים בלעה"ר מאושרת יושבת ומבלה, הם כלל לא הבחינו בחסרונה של הקטנה, ברגע שאם התינוקת הבחינה בי מחזיק את הפעוטה, בשלב זה של הסיפור נשמעה התפרצות רמה של בכי מכיוון עזרת הנשים בשמחת השבע ברכות, מסתבר שבתיאורו הצבעוני הצליח ראש הישיבה להחזיר את השוויגער לאותו רגע נורא, בו היא מגלה את ביתה הקטנה ניצולה מטביעה וודאית!
ראש הישיבה המשיך לתאר את אשר התרחש: באותו רגע בו גילתה האם את תינוקה אמרה בהתרגשות "אני רוצה לתת לך את כל מה שיש לי, הרי אתה הצלת את ביתי!" היא הציעה לי את הדבר היקר ביותר שהיה אצלה: את השטר האחרון שקיבלה מהאדמו"ר זצ”ל, הסברתי לה שאני מסרב לקבל את השטר וזאת מהסיבה הפשוטה: עבורה הוא שטר חשוב ביותר, אבל היא כל כך התחננה להיטיב עם מציל ביתה, עד שנכנעתי ולקחתי את השטר.
* * *
אבל דבר משמעותי נוסף התרחש באותו רגע: "הוויכוח" ביני לרעייתי בנוגע לתפקידי בעולם הוכרע, ראינו כיצד מגלגלים משמים שאציל נפשות דווקא בו בזמן בו התיישבנו לדון בנודע להצלת נפשות, שנינו הבנו שזהו תפקידי! על מנת שלא נשכח את המסקנה, מסגרתי את השטר ותליתי אותו בביתי, כאשר סיפר לי החתן דנן עם מי התארס, רציתי לוודא שמדובר באותה משפחה, לכן ביקשתי ממנו לבדוק באיזה תאריך הייתה השוויגער אצל האדמו"ר, שכן התאריך הזה רשום על השטר הממוסגר בביתי.
ראש הישיבה סיים את סיפורו, והנוכחים התקשו - מרוב התרגשות - לאכול את המנה האחרונה שהוגשה זה לא מכבר, נורא ונפלא איך מגלגלת ההשגחה העליונה את ענייניה!
