"אוי ואבוי", הזדעזע האיש כששמע זאת. "מה אעשה? איך אשיג מיד סכום אדיר כזה?
ר' שלום הניד ראשו בצער. הוא ידע, שבית הרפואה הנ"ל לא יבצע אפילו את הבדיקה הפשוטה ביותר, בלי שיסודר תחילה התשלום. "אוי ואבוי", הזדעזע האיש כששמע זאת. "מה אעשה? איך אשיג מיד סכום אדיר כזה?".
ר' שלום הביט בו ברחמים, משתתף בצערו ובדאגתו. גם הוא עצמו לא גביר – ומאה וחמשים אלף דולר מהווים סכום גדול גם בעבורו. "תראה מה נעשה", אמר לאב האומלל. "אני אשיג מאה וחמישים אלף דולר. 'אשבור' תוכניות חסכון, ואולי קצת אלווה ממכרים. אחר כך תנסה להחזיר. אבל קודם כל קח את הכסף והכנס את הבן לבית הרפואה, שלא יהיה שום עיכוב בטיפול הנצרך להצלת חייו".
תוך כמה שעות כבר הלווה לו ר' שלום את מלוא הסכום, ואבי הילד התמלא ברגשי תודה. הבן התקבל לבית הרפואה. כל הבדיקות הנחוצות נערכו והניתוח ב"ה עבר בהצלחה.
הרב גואל אלקריף שליט"א מספר, שלפני מספר שנים, ניגש אליו יהודי מבריסל בשם ר' שלום, וסיפר לו סיפור שהתרחש עימו: בבריסל יש בית רפואה גדול, שיצא שמעו בכל העולם במומחיותו המיוחדת לבעיות לב. ר' שלום הזדמן לצורך ענייניו לנמל התעופה בבריסל, וראה שם יהודי עטור זקן ופאות עם מזוודות. השניים החלו לשוחח ביניהם, והאיש סיפר לר' שלום, שהוא מגיע מארץ ישראל, מכיוון שהבן שלו חולה. התגלתה בעיה חמורה בלב אצל הילד ל"ע, והרופאים בארץ הורו לו לפנות לטיפול בבית הרפואה בבריסל.
הסיפור הזה התרחש לפני שנים, בתקופה שלא היו ארגוני חסד רשמיים וענפים, כפי שיש היום. "היכן עומדים אתם להתאכסן?", שאל ר' שלום, וחשב שאולי יוכל לקחת אותו ברכבו למחוז חפצו. "איני יודע עדיין", אמר האיש, "יצאנו בחיפזון, משום שהטיפול חייב להיעשות בדחיפות רבה, ומכיוון שכך, לא טיפלנו כלל בעניין האכסניה. האם מכיר אתה אכסניה יהודית שאינה יקרה מדי?". ענה לו ר' שלום: "כל זמן שהותכם כאן, אתם מוזמנים להתארח בביתנו".
מאחר שראה ר' שלום שאלו פני הדברים, הוסיף ושאל: "האם יש לך כבר את כל הסכום העצום, הנדרש עבור הניתוח והאשפוז?" – "עדיין לא. התקשרתי מארץ ישראל, וביררתי כמה יהיה עלי לשלם. ההוצאות מסתכמות בכמאה וחמישים אלף דולר. לקחתי את מעט הכסף שהיה לי, קרובי משפחה נתנו עוד קצת, ואת השאר אני מקווה לאסוף כאן, אחרי שיאשפזו את הילד".
ר' שלום הניד ראשו בצער. הוא ידע, שבית הרפואה הנ"ל לא יבצע אפילו את הבדיקה הפשוטה ביותר, בלי שיסודר תחילה התשלום. "אוי ואבוי", הזדעזע האיש כששמע זאת. "מה אעשה? איך אשיג מיד סכום אדיר כזה?".
ר' שלום הביט בו ברחמים, משתתף בצערו ובדאגתו. גם הוא עצמו לא גביר – ומאה וחמשים אלף דולר מהווים סכום גדול גם בעבורו. "תראה מה נעשה", אמר לאב האומלל. "אני אשיג מאה וחמישים אלף דולר. 'אשבור' תוכניות חסכון, ואולי קצת אלווה ממכרים. אחר כך תנסה להחזיר. אבל קודם כל קח את הכסף והכנס את הבן לבית הרפואה, שלא יהיה שום עיכוב בטיפול הנצרך להצלת חייו".
תוך כמה שעות כבר הלווה לו ר' שלום את מלוא הסכום, ואבי הילד התמלא ברגשי תודה. הבן התקבל לבית הרפואה. כל הבדיקות הנחוצות נערכו והניתוח ב"ה עבר בהצלחה.
עכשיו צריך האב לפרוע את החוב. הוא דפק על בתי נדיבים באזור, וסיפר להם כיצד בנו ניצל, ועל חוב של 150,000 דולר, אבל היה הרבה יותר קל לשכנע את התורמים לפני הטיפול, ואז מסתמא היו נותנים יותר, אבל כשהוא בא לאחרי מעשה, ומדובר פה למעשה בתרומה להחזרת חוב, והבן שלו זוכה להתהלך כבריא, הוא הצליח לאסוף בסך הכל כמה אלפי דולרים בודדים. ר' שלום ראה את מצוקת האב, שאינו יכול להחזיר את החוב, ולכן אמר לו בסבר פנים יפות:
"כך גלגלו מן השמיים! אתה פטור מחובך, סעו לחיים ולשלום, העיקר שילד בריא ושלם, ואודה לך אם יוכל ללמוד תורה ולכוון עלי".
שנה לאחר מכן התקשר אליו היהודי מארץ ישראל, והודה לו בלב נרגש, על שהיה שליח טוב להציל את בנו. "בזכותך הבן עכשיו בריא ושלם, והוא יושב ועוסק בתורה בהתמדה".
לאחר תקופה התברר, שהילדה של ר' שלום חלתה במחלה קשה. בחסדי ה' הטיפולים הצליחו והיא נרפאה לחלוטין. בדיקות תקופתיות שנערכו היו תקינות כולן.
השנים חלפו והילדה גדלה והגיעה לגיל שידוכים. אולם אז התברר גודל הבעיה. "נכון, היא כלילת המעלות", אנשים אמרו, "יש לה יראת שמיים, והמידות שלה נעלות, והיא מוכשרת, והמשפחה טובה ובעלת חסד, אבל היא היתה חולה פעם, ולא רוצים לקחת את הסיכון שתחלה שוב!".
בצר לו, הגיע ר' שלום מבלגיה לארץ ישראל, ומיהר לנסוע לכותל. הוא התפלל בבכייה גדולה: "ריבונו של עולם, ניסית אותנו בניסיון הראשון, ועשית איתנו חסד והצלת לנו את הבת. אנא, עשה עמנו חסד נוסף, שהבת הזו שהצלת תזכה גם למצוא את זיווגה הראוי".
לאחר שעות ארוכות של תפילה מעומק ליבו, יצא מרחבת הכותל. לפתע הרגיש טפיחה על הכתף. הוא הסתובב בבהלה בחושבו שמא זה מחבל, אך נרגע כשראה מולו יהודי עטור זקן. פניו של האיש היו מוכרות לו מעט. "שלום עליכם!", בירך אותו האיש בלבביות גדולה. "האם אתה זוכר אותי? אתה היית השליח להציל את בני!".
ר' שלום ואבי הבן היו נרגשים מאוד בפגישה המחודשת. האיש, שהבחין בעיניו האדומות והנפוחות של ר' שלום, שאל אותו בעדינות לשלומו ולשלום בני משפחתו. ר' שלום סיפר לו בכאב גדול, על הבת המיוחדת במינה שיש לו, ועל הרקע של המחלה בעבר רודף אותה ואינו מרפה, ואין באופק שום הצעת שידוכים, שמתקרבת להיות סבירה. "בעיה לא פשוטה", הסכים איתו האיש. "גם אצלנו קיימת אותה בעיה. הבן שלי הוא מהטובים ביותר בישיבה שלו. אינני אומר זאת מכיוון שאני אביו. הוא ירא שמיים, בעל מידות ומתמיד גדול. אבל מה? אנחנו לא מסתירים את הבעיה הרפואית שהיתה לו, ואת הניתוח המורכב שהוא עבר. קשה, קשה מאוד עם שידוכים".
הוא שתק והרהר ואח"כ הוסיף: "אולי זה בא בחשבון? אני כבר מכיר את המשפחה שלכם, כמשפחה טובה וגומלת חסדים, שאין רבים כמותה". בירורים נעשו, פגישות נערכו, וזמן קצר לאחר מכן ר' שלום המאושר, סיפר את הסיפור באירוסין של הבת שלו, והחתן הוא אותו ילד, שאת חייו סייע להציל.
ראו מה רב שכרו של אדם שעושה במאמץ ובמסירות נפש מעל לכוחותיו, אם היה יודע שיתן את ההלוואה בעבור שביתו תזכה להתחתן, ודאי שהיה מוכל לשלם אפילו יותר, אבל הוא עשה כן לשם שמיים. אומר הקב"ה: עשית לשם שמיים, במאמץ ומעל לדרך הטבע, תקבל שכר גדול, וכך זכתה ביתו לחתן בן תורה.
