הרה"ק רבי שלמה קרלין זצ"ל הי"ד כ"ב תמוז תקנ"ב
הרה"ק רבי שלמה זי"ע נולד לערך בשנת ת"ק לאביו רבי מאיר סג"ל.
הי' תלמיד חבר להרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין זי"ע, ותלמיד המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע.
הרב בעל התניא אמר עליו, ער איז אטפח העכער פון דער וועלט.
אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין, בחוה"מ פסח תקל"ב, קבלו החסידים את רבינו לראש ומנהיג ואלוף לראשם, מקודם הי' מושבו בקארלין, ובסוף ימיו השתקע בעיר לאדמיר.
נהרג על קידוש השם, ביום כ"ב תמוז שנת תקנ"ב, בן נ"ב שנה לימי חייו, ויצאה נשמתו בטהרה בפסוק וינטלם וינשאם כל ימי עולם, ומנוחתו כבוד בעיר לאדמיר.
תורה מתוך הדחק
אל רבנו נכנס יהודי בקול בכי תמרורים ובפיו סיפור נורא: שכיניו הגויים העלילו עליו עלילת שקר וכי עומד הוא בפני משפט קשה ביותר, אשר גזר דינו הצפוי הוא קשה ביותר. השיב לו אדמו"ר שיסע לעיר שבה יערך המשפט וישכור לעצמו את העו"ד הבכיר ביותר שיכין ויכתוב לו כתב הגנה וישלם לו כמה כסף שידרוש.
הלה לא המתין לרגע ויצא מיד לדרך להגיע לעיר הגדולה בה אמור התנהל משפטו והגיע לשם לפנות בוקר. מיד עם הגיעו התענין על מקום מגוריו של העו"ד, ומיד פנה לביתו והעירו משנתו, ושח בפניו את מבוקשו שיכתוב לו את כתב ההגנה.
כאשר שמע העו"ד המכובד את בקשתו המוזרה בשעה שכזאת רגז עליו - על דברי פעוט כזה שאף הפקיד הזוטר ביותר יכול לכתוב לך אתה בא לעוררני משנתי בשעה מוקדמת כזו?! אך היהודי בשלו, שכן, מצווה הוא ועומד כי רק העו"ד יכתוב לו את כתב ההגנה, כשראה העו"ד כי אינו יכול להיפטר ממנו. אמר לו אם אתה מתעקש שאני אכתוב לך הרי זה יעלה לך ביוקר, ונקב סכום גדול.
היהודי הנידון הסכים מיד לשלם את הסכום הגבוה כפי שנצטווה ע"י הרבי, והעו"ד נעתר לבקשתו וישב לכתוב לו את כתב ההגנה.
באותו לילה מת השופט שהיה עתיד לערוך את המשפט של מיודעינו, ובבוקר עם פתיחת בית המשפט התמנה לא אחר מהעו"ד הנכבד שהיהודי השתמש בשרותיו כממלא מקום זמני לשופט שמת.
היהודי שלא ידע מכלום הגיע לבית המשפט בשעה היעודה, ושם גילה להפתעתו כי את משפטו ינהל לא אחר מאשר אותו עו"ד. כמובן שהשופט -העו"ד היטה חסדו ליהודי הנידון והוציא צדקתו לאור.
