הרה"ק רבי נחמן מהורדענקא זי"ע תלמיד הבעש"ט ב' תמוז תקכ"ה
הרה"ק רבי נחמן מהורדענקא נולד בעיר זולקווא בשנת ת"מ בערך לאביו הרה"ק ר' יצחק מזאלקווא זיע"א.
בשנת ת"ק בערך היתה התעוררות רבתית אצל צדיקי הדורות לעלות לארץ ישראל, וגם תלמידי הבעש"ט עלו באותה תקופה לאר"י ובראשם הרה"ק ר' אברהם גרשון מקיטוב זי"ע גיסו של הבעש"ט, והרה"ק ר' אברהם שמשון מראשקוב זי"ע בנו של ה'תולדות יעקב יוסף' ועוד. רבינו שטרם נתקרב אז לדרך החסידות עלה גם הוא באותם שנים. הצטרפותו של רבינו לתלמידי הבעש"ט היתה כפי הנראה אחרי שחזר מאר"י לחו"ל מנסיעתו הראשונה בתחילת שנות הת"ק.
בספה"ק 'תולדות יעקב יוסף' פר' חיי שרה עה"פ ותמת שרה מביא דבר תורה ששמע מרבינו וז"ל: וגם ששמעתי מהרבני הוותיק מוהר"ן הארידנקע, שחלם לו בארץ ישראל, כי יש רופאים המרפאים ע"י משקה מר, ויותר טוב הרופא ע"י משקה מתוק. והנמשל זה ע"י סיגופים נעשה מר ואכזרי לחייב העולם מה שאין כן בבחינה השניה, ע"י מחשבה טובה, מזכה ומלמד זכות על בני עולם. הגם שזה אי אפשר בלא זה וכו' ועיין בקונטרס אחרון דברים ששמעתי ממורי.
רבינו אמנם שב לחו"ל, הגיע אל הבעש"ט זי"ע וקיבל מרותו, ואחר כך בשנת תק"כ בערך השתוקק רבינו לנסוע חזרה לא"י, אך רבו הבעש"ט עיכב בעדו, אמנם לאחר הסתלקות הבעש"ט כעבור ארבע שנים בשנת תקכ"ד החל מסע רבינו ביחד עם כמה מתלמידי הבעש"ט לאר"י, רבינו הק' לא זכה לחיות בארה"ק זמן רב, כי הגיע בערב חג הסוכות בשנת תקכ"ה ובאותה שנה ביום ב' לחודש תמוז השיב נשמתו ליוצרה זיע"א.
השמיעה המופלאה והענווה הגדולה
גדול היה הרה"ק רבי נחמן זי"ע במידת הענוה. פעם אחת ישב מרן הבעש"ט הק' זי"ע ומספר בשבחו של תלמידו הרה"ק רבי נחמן זי"ע. והרה"ק רבי נחמן זי"ע, שישב בריחוק מקום קצת, לא שמע את דברי רבו הק' זי"ע והרכין את אזנו לשמוע, ויהי לפלא בעיני העם שיושבו שם.
שאלו למרן הבעש"ט הק' זי"ע לפשר הדבר, והוא ענה להם: הרה"ק רבי נחמן זי"ע ביקש מהשי"ת שיתן לו במתנה שלא ישמע כי אם מה שצריך לשמוע, וזה שאנו מדברים בשבחו אינו שומע כלל. אך כיון שרואה ששפתי נעות והוא אינו שומע את קולי, לכן הרכין את עצמו מקרוב לשמוע. והראיה לזה – שכשאני מדבר בדברי תורה, אז הוא שומע אפילו מרחוק.
