נרמז בפסוק 'ואלה שמות בני ישראל'
לאחר שפירש רבי חייא שבעקבות כך שירד הקב"ה עם יעקב למצרים הצטרפו עמו כל הפמליא של מעלה, יפרש שהוא נרמז בפסוק 'ואלה שמות בני ישראל'.
עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי - עד שהיו הולכים רבי חייא ורבי יוסי בדרך מאושא ללוד, פָּגַע בְּהוּ - פגש אותם רַבִּי אַבָּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הָא שְׁכִינְתָּא הָכָא, דְּחַד מִמָּארֵיהוֹן דְּמַתְנִיתִין עִמָּנָא - הרי השכינה נמצאת כאן, שהרי אחד מבעלי המשנה עמנו. אָמַר רַבִּי אַבָּא לרבי חייא ורבי יוסי ושאל אותם, בְּמַאי עַסְקִיתוּ - במה אתם עוסקים כעת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי והשיב, בְּהַאי קְרָא - בפסוק זה אנו עוסקים, דִּכְתִיב 'אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה' וְגוֹ', ומשמעו, שהבטיחו הקב"ה ליעקב שירד רק הוא לבדו עמו למצרים. אבל כַּד נָחַת - כאשר ירד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, דִּכְתִיב (שם א א) 'וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב', מן הריבוי שנאמר 'את יעקב', אַתְּ אוֹלִיף דְּכֻלְּהוּ נְחַתוּ - אתה לָמֵד שהקב"ה וכל הפמליא של מעלה ירדו עִם יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, וכפי שהתבאר שכיון שירד הקב"ה עם יעקב מי רואה אותו ואינו יורד עמו למצרים.
