שורש המצוות באיברין דמלכא
לאחר שביאר מעלת עסק התורה, בא לבאר מעלת קיום המצוות וההתעוררות הנעשית על ידן להאיר שורשן למעלה.
תָּא חֲזֵי - בוא ראה, פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא עִלָּאִין אִינּוּן לְעֵילָּא - רמ"ח מצוות עשה שבתורה עליונות הן למעלה, כלומר שורש רמ"ח מצוות עשה הוא ברמ"ח איברים העליונים שבתפארת ובמלכות. אָתֵי בַּר נָשׁ וְעָבִיד פִּקּוּדָא חֲדָא - כאשר בא אדם ועושה מצוה אחת, הַהוּא פִּקּוּדָא קָיְּימָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּמִתְעַטְּרָא קַמֵּיהּ - אותה מצוה מאירה ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא ומתעטרת לפניו, וְאָמַר, פְּלַנְיָיא עֲבַד לִי וּמִן פְּלַנְיָיא אֲנָא - פלוני עשה אותי ומן פלוני אני. והטעם שהמצוה מעידה לפני הקדוש ברוך הוא על מי שעשאה, הוא בְּגִין דְּאִיהוּ אִתְעַר לֵיהּ לְעֵילָּא - כיון שהוא העיר את שורש המצוה למעלה, כי כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ אִתְעַר לֵיהּ לְתַתָּא הָכִי נָמֵּי אִתְעַר לְעֵילָּא - כפי שהוא העיר את המצוה למטה על ידי קיומה בפועל, כך מתעורר למעלה האיבר העליון שהוא שורש אותה מצוה להאיר אליו.
