מדוע חשש ראובן ששמעון ולוי יהרגו את יוסף גם אם לא יניח להם

ומבאר מדוע חשש ראובן ששמעון ולוי יהרגו את יוסף גם אם לא יניח להם.

תָּא חֲזֵי מַאי דְּעָבַד - בא ראה מה שעשה ראובן כדי להציל את יוסף. דְּאִיהוּ בְּחָכְמְתָא הֲוָה שַׁתִּיף גַּרְמֵיהּ בַּהֲדַיְיהוּ - כי הוא עשה בחכמה ושיתף עצמו עמהם להראות שהוא בעצה אחת עמהם, דִּכְתִיב 'וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ', וְלָא כְתִיב 'לֹא תַכּוּהוּ נָפֶשׁ', משמע שגם הוא מסכים עמהם שיש להרגו, אלא שביקש שלא יהרגוהו בידים. והטעם ששיתף עצמו עמהם ולא ציוה עליהם במפגיע מכח היותו בכור האחים שלא יהרגוהו, הוא כי וְאִיהוּ לָא הֲוָה תַמָּן כַּד אִזְדְּבַן יוֹסֵף - ראובן לא היה שם בשעה שנמכר יוסף, דְּהָא כֻלְּהוּ מְשַׁמְּשֵׁי לַאֲבוּהוֹן כָּל חַד וְחַד יוֹמָא חַד, וְהַהוּא יוֹמָא דִּרְאוּבֵן הֲוָה - שהרי כל האחים היו משמשים את יעקב אביהם, כל אחד ואחד יום אחד, וביום ההוא שנמכר יוסף יומו של ראובן היה, וְעַל דָּא בְּעָא דִּבְהַהוּא יוֹמָא דַּהֲוָה שִׁמּוּשָׁא דִילֵיהּ לָא יִתְאֲבִיד יוֹסֵף - ועל כן רצה ראובן שביום ההוא שהיה משמש את אביו לא ייאבד יוסף על ידי אחיו, כי חשש שמא בשעה שלא יהיה עמהם יהרגו את יוסף ויאמרו חיה רעה אכלתהו, על כן הראה להם שגם הוא בעצה אחת עמהם, ולטובתם הוא מבקש שלא יהרגוהו בידים, ובכך קיווה שישמעו לקולו גם בעת שלא יהיה עמהם. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב (שם פסוק כט) לאחר ששב ראובן מלשמש את אביו, 'וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו', ומשמעו, 'וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר' דַּיְיקָא, שלא מצאו אֲפִילּוּ מֵת, ולכן קרע את בגדיו כיון שחשש שעשו בו שמעון ולוי את אשר זממו ולא השאירו ממנו שריד ופליט. כיון שחשב ראובן ששמעון ולוי הרגו את יוסף וכילו את גופו, לכן מִיָּד כתוב 'וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמֶר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ' (שם פסוק ל), והיינו שאפילו מת לא נמצא.

ומבאר מדוע אמר ראובן 'הילד איננו' גם לאחר ששב לאחיו.

והנה לא נאמר שהשיבו לו האחים כי יוסף איננו בבור כיון שנמכר למצרים, והטעם, כי וַאֲפִילּוּ רְאוּבֵן לָא יָדַע מֵהַהוּא זְבִינָא דְיוֹסֵף - אפילו ראובן לא ידע מן המכירה של יוסף, וְהָא אוֹקְמוּהָ דְּאִשְׁתַּתִּיף בְּהוּ שְׁכִינְתָּא - והרי העמידו ענין זה שהשבטים שיתפו את השכינה עמהם שלא לגלות את מכירת יוסף, וְעַל דָּא לָא יָדַע רְאוּבֵן מֵהַהוּא זְבִינָא דְיוֹסֵף, וְלָא אִתְגַלְּיָיא לֵיהּ עַד הַהוּא זִמְנָא דְאִתְגְּלֵי יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי - ועל כן לא ידע ראובן מן המכירה שמכרו את יוסף, ולא התגלה לו דבר המכירה עד הזמן ההוא שנתגלה יוסף לאחיו במצרים.