מבאר שכל 'שֶׁבַע' מצד השכינה
וְכָל שֶׁבַע מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא - וכל בחינת שֶׁבַע היא מצד השכינה הנקראת 'בת שבע', כגון שבעת ימי הפסח ושבעת ימי הסוכות. הָדָא הוּא דִּכְתִיב - וכמו שכתוב (תהלים קיט קסד) 'שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ', שמרמז על שבעת ימי הסוכות שבהם השכינה הנקראת 'שבע' מקבלת בכל יום מכל השבעה מידות. לְקִבְלָהָא עָבְדִין שֶׁבַע הַקָּפוֹת - כנגדה אנו עושים בחג הסוכות שבע הקפות, שמקיפין את המזבח, שמורים על שלימות המוחין, שהם המשכת אורות מקיפים מזעיר אנפין למלכות.
אחר שביאר ששבע ההקפות מורים על שלימות זו"ן בימי הסוכות ולכן אומרים בו הלל גמור, יבאר עוד שכל בחינת חג הסוכות הוא בשבע, כי סוכה גימטריא הוי"ה ואדנות שהם זו"ן, ובהם שבעה בחינות, כי ז"א הוא ו' קצוות והמלכות משלימות לשבע.
וכן כל ענין סוכות הם בשבע בחינות כי סוּכָּ''ה, בגימטריא שמות הוי"ה ואדני בצירוף כזה: יאהדונה"י, והם אותיות כ''ו ה''ס, כ"ו הוא כנגד שם הוי"ה שהוא רמז לזעיר אנפין, וה"ס בגימטריא ס"ה כחשבון שם אדנ"י שהוא במלכות, ושמות אלו שרומזים לו' קצוות שבז"א ולמלכות, הרי בחינת שבע.
