יבאר הטעם שירד דוקא בעת הרעב
וְתָּא חֲזֵי - ובוא ראה הטעם למה ירד אברהם למצרים דוקא כשהיה רעב בארץ כנען. כי הנה, כַּפְנָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּאַרְעָא אֶלָּא כַּד מִסְתַּלְּקֵי רַחֲמֵי מִן דִּינָא - הרעב אינו נמצא בארץ אלא כאשר מסתלקים הרחמים מן הדין, והיינו כאשר אין הספירות מאירות במלכות, בגלל הקליפה השורה בארץ ישראל. וכיון שראה אברהם שהקליפות אחוזות בארץ שהיא המלכות, על כן ירד למצרים כדי לדעת איך ובמה נאחזות הקליפות במלכות.
וממשיך לבאר פנימיות ענין ירידת אברהם למצרים כפי המבואר במקראות.
'וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרָיְמָה' (שם יב יא). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר והקשה, מדוע נאמר 'כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרָיְמָה', הרי 'כַּאֲשֶׁר קָרַב לָבֹא מִצְרָיְמָה' מִבָּעֵי לֵיהּ - היה צריך לומר, שהוא לשון פועל, שמשמעו שאברהם עצמו קרב לבוא למצרים, מַאי - מהו שכתוב 'כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרָיְמָה', שהוא לשון מפעיל, שמשמעו שהקריב אחרים לבוא למצרים. ומתרץ רבי אלעזר, אֶלָּא פירושו, כְּדִכְתִיב בקריעת ים סוף (שמות יד י) 'וּפַרְעֹה הִקְרִיב', והיינו, דְּאִיהוּ אַקְרִיב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְתִיוּבְתָּא - שפרעה הקריב את לבם של בני ישראל לשוב בתשובה. אוֹף הָכָא - אף כאן מה שנאמר 'כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב', פירושו, דְּאַקְרִיב גַּרְמֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כִּדְקָא יָאוּת - שאברהם אבינו הקריב את עצמו אל הקדוש ברוך הוא כראוי, כלומר נשמתו של אברהם הקריבה גם את גופו לעבודת ה', ולכן נאמר 'כאשר הקריב' בלשון מפעיל.
