חלק האושפיזין ניתן להם על ידי שמשמחים את העניים

כיון שמזמין את האושפיזין צריך לתת להם חלקם בסעודה, ומה שנותן לעניים הוא חלקם.

חלק האושפיזין ניתן להם על ידי שמשמחים את העניים

וּבָעֵי לְמֶחְדֵּי לְמִסְכְּנֵי - וצריך לשמח את העניים בסעודות החג, מַאי טַעֲמָא - מה הטעם שצריך לשמחם, ומשיב בְּגִין דְּחוּלְקָא דְאִינּוּן אוּשְׁפִּיזִין דְּזַמִּין -דְּמִסְכְּנֵי- הוּא, - מפני שהחלק של אותם האורחים שהזמין הוא של העניים הוא. כי הנה נתבאר לעיל כי האושפיזין שהם שבע המידות ממשיכים את השפע מן הבינה למידת המלכות שהיא השכינה, וכיון שהשפע עובר דרכם מקבלים אף הם מן ההשפעה ההוא. והעניים תלויים במידת המלכות שהיא בחינת עניה, לכן צריך לשמח את העניים כיון שרק על ידי זה מקבלים האושפיזין את השפעתם.

ומפליג בגנותו ועונשו של מי שאינו נותן לעניים, שמסלק את האושפיזין מסוכתו וגורם לפירוד למעלה:

מי שאינו נותן לעניים

וְהַהוּא דְיָתִיב בְּצִלָּא דָא דִמְהֵימְנוּתָא - ומי שיושב בצל האמונה הזאת בסוכה, וְזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין עִלָּאִין אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא - והזמין את האורחים העליונים מן הבינה שהם אורחי האמונה כי הם משפיעים למלכות, וְלָא יָהִיב לוֹן חוּלְקֵיהוֹן - ולא נתן להם את חלקם, שהוא חלק העניים, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי מִנֵּיהּ - כל האושפיזין עומדים ממנו, וְאָמְרֵי - ואומרים את הפסוק 'אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עַיִן וְאַל תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו' וְגוֹ' (משלי כג ו), ולכן מסתלקים, כי אינם רוצים להיות בסעודה זו של קמצן רע עין שלא נתן לעניים מסעודתו, ואינם מתאוים ליהנות ממטעמיו שהכין.

וכיון שלא נתן לעניים, אִשְׁתְּכַח דְּהַהוּא פָתוֹרָא דְּתַקִּין דִּילֵיהּ הוּא - נמצא שכל סעודתו שהכין היא רק שלו וְלָאו דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עָלֵיהּ כְּתִיב - עליו אומר הקב"ה את העונש (מלאכי ב ג) 'וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ - אפזר צואה עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם' וְגוֹ' - הפרש שנעשה מאכילתכם בחגים. ולכן נאמר 'פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם' וְלָא חַגַּי, כיון שאין להקב"ה כלום בסעודה זו שלא נתן ממנו לעניים. וַוי לֵיהּ לְהַהוּא בַר נָשׁ - אוי לו לאדם זה שמחתימין עליו גזירות קשות, בְּשַׁעֲתָא דְאִלֵּין אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא קַיְימֵי מִפָּתוֹרֵיהּ - בשעה שאלו אורחי השכינה עומדים ומסתלקים משולחנו.

לא די שהאושפיזין מסתלקים ממנו, אלא עוד מקללים אותו כל אחד כפי מידתו.

האושפיזין מסתלקים כשלא נותנים לעניים

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם אבינו, כָּל יוֹמוֹי הֲוָה קָאִים בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין - כל ימיו היה עומד בפרשת דרכים, לְזַמְּנָא אוּשְׁפִּיזִין וּלְתַקְּנָא לוֹן פָּתוֹרֵי - להזמין אורחים ולערוך לפניהם שולחן לסעודה, וכיוון בזה להשפיע שפע ברכה לשכינה הקדושה, כי עיקר השפעת הספירות למלכות היא על ידי מידת החסד שהוא אברהם. הַשְׁתָּא - עכשיו בחג הסוכות דִּמְזַמְּנִין לֵיהּ וּלְכֻלְּהוּ צַדִּיקַיָּיא - שמזמינים אותו ואת כל הצדיקים וּלְדָוִד מַלְכָּא, וְלָא יָהֲבִין לוֹן חוּלְקֵיהוֹן - ולא נותנים להם את חלקם בסעודה, שהוא החלק הניתן לעניים, הרי שאין משפיעים לשכינה את חלקה ובכך פוגמים את השכינה הקדושה, מיד אַבְרָהָם שהוא הביא את כולם כדי להמשיך שפע לשכינה, קָאִים מִפָּתוֹרָא - קם מהשולחן, וְקָרֵי - וקורא ומכריז לכל שאר הצדיקם, אתם באתם כדי לייחד את השכינה, וכיון שאין כאן יחוד לכן 'סוּרוּ נָּא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה' (במדבר טז כו), וְכֻלְּהוּ סַלְּקִין אַבַּתְרֵיהּ - וכל הצדיקים יוצאים אחריו מהסוכה.

יִצְחָק אבינו אָמַר עליו 'וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר' (משלי יג כה) - שיחסר מרוחניות וקדושה, מחמת שאכל למלאות בטנו ולא נתן לעניים. יַעֲקֹב אבינו אָמַר עליו 'פִּתְּךָ - שלך ולא של הקב"ה אָכַלְתָּ - כי לא נתת ממנו לעניים, לכן תְקִיאֶנָּה' (שם כג ח) כיון שהוא חשוב כפרש. וּשְׁאָר כָּל צַדִּיקַיָּיא - משה אהרן יוסף אָמְרֵי 'כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם' (ישעיה כח ח).