הקב"ה מצווה לאושפיזין שיבואו לסוכה
רבי אבא מבאר כי בפסוק יש שני חיובים לאושפזיזין ולכל העולם.
הקב"ה מצווה לאושפיזין שיבואו לסוכה
וְאָמַר רַבִּי אַבָּא לחזק את הראיה שכונת הפסוק על האושפיזין שישבו בסוכה, כי הנה בתחילה כְתִיב 'בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים', וּלְבָתַר - ואחר כך בהמשך הפסוק נאמר שוב 'כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת', וצריך ביאור מדוע כפל הפסוק את הציווי של ישיבת סוכה, ועוד קשה מדוע נאמר בְּקַדְמִיתָא - בתחילה 'תֵּשְׁבוּ' בלשון נוכח, וּלְבָתַר - ואחר כך נאמר 'יֵשְׁבוּ' בלשון נסתר. אֶלָּא הכוונה היא, דקַדְמָאָה - הציווי הראשון שנאמר בלשון נוכח 'בסוכות תשבו', נאמר לְאוּשְׁפִּיזֵי-, כי הם קרובים יותר לאור הסוכה שהוא בחינת בינה, ולכן מצוה אותם בלשון נוכח ואומר להם אתם הנקראים 'שבעת ימים' 'תשבו' עם בני ישראל 'בסוכות'. תִּנְיָינָא - הציווי השני שנאמר בלשון נסתר 'ישבו בסוכות', נאמר לִבְנֵי עָלְמָא - לשאר בני העולם הרחוקים ביותר מבחינת בינה, ולכן בא הציווי בלשון נסתר.
התבאר כי הפסוק 'בסוכות תשבו' עולה על האושפיזין, ועתה מבאר איך ממשיכים את האושפיזין לסוכה. כי הנה נתבאר כי האושפיזין הם שבע המידות העליונות, ושבע מידות קשורים בבינה, וענינם להמשיך שפע למידת המלכות, לכן כדי שיבואו האושפיזין יש להמשיכם מן הבינה, וכן יש להמשיך את מידת המלכות לסוכה כי רק אז יבואו האושפיזין לסוכה.
מנהגו של רב המנונא
התבאר כי קַדְמָאָה - הציווי הראשון שנאמר 'בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים', הוא לְאוּשְׁפִּיזֵי. ואופן המשכתם הוא כִּי הָא - כמו שהיה מנהגו דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא, דכַד הֲוָה עָיֵיל לַסּוּכָּה הֲוָה חַדֵּי - כשהיה נכנס לסוכה היה שמח, וְקָאִים עַל פִּתְחָא דְסּוּכָּה מִלְּגָאו - ועמד בפתח הסוכה מבפנים, ואז התחיל להתכונן לביאת האושפיזין וְאָמַר רב המנונא נְזַמֵּן לְאוּשְׁפִּיזִין - נזמין את האושפיזין לסוכה. ותחילה היה משרה את מידת המלכות כיון שרק אם תהיה שם מידת המלכות יבואו האושפיזין, ולשם כך היה תחילה מְסַדֵּר פָּתוֹרָא - שולחנו שהוא רומז למידת המלכות כדי שתוכל מידת המלכות לשרות בסוכה, ואחר כך היה קורא וממשיך את מידת המלכות - וְקָאִים עַל רַגְלוֹהִי וּמְבָרֵךְ - ועומד על רגליו ומברך ברכת לישב בסוכה, כי על ידי הברכה על הסוכה נעשית הסוכה מרכבה למידת המלכות הנקראת 'סכת' ובאה לשרות בסוכה.
לאחר ששרתה מידת המלכות בסוכה, התחיל להזמין את האושפיזין לסוכה וְהיה אוֹמֵר 'בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים' שהתבאר שהוא ציווי לאושפיזין כדי להמשיכם על ידי ציווי זה, וכדי להמשיכם מאחיזתם בבינה אמר תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין תִּיבוּ - שְׁבוּ בסוכה אורחים המקושרים במידת הבינה העליונה שבו. ולאחר שבאו בסוכה קישר וייחד רב המנונא את האושפיזין עם השכינה שהיא מידת המלכות, ולכן אמר תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא תִּיבוּ - שבו בסוכה אורחים הקשורים בשכינה הנקראת אמונה שבו.
אָרִים יְדוֹי - הרים ידיו כדי לקשר את העשר ספירות הרמוזים בעשר אצבעותיו וְחַדֵּי - ושמח כדי להמשיך להם שמחה ממקורה במידת הבינה, וְאָמַר זַכָּאָה חוּלְקָנָא - אשרי חלקנו התלמידי חכמים, זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן - אשרי חלקם דְּיִשְׂרָאֵל שבזכות אבותיהם הבאים לסוכה יש להם חלק בהקב"ה ובמצותיו, כמו דִכְתִיב (דברים לב ט) 'כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ' וְגוֹ', כי על ידי יעקב יש לישראל חלק בהקב"ה. וְאחר שבאו האושפיזין לשבת הֲוָה יָתִיב - היה גם רב המנונא יושב בסוכה.
