זוהר יומי - ביאור הפסוק 'וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ'

ומביא רבי שמעון בן יוחאי ראיה שמידת מלכות מתלבשת במלאך מטטרו"ן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית כד ב) 'וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי', ופירושו 'וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם' שהוא מידת תפארת, 'אֶל עַבְדוֹ', דָּא סִיהֲרָא, כְּמָה דְאִתְּמָר - זה הלבנה שהיא מידת מלכות, כמו שלמדנו שהיא מתלבשת במלאך מטטרו''ן, דְּאִיהוּ עֶבֶד שְׁלִיחָא דְּמָארֵיהּ - שהוא נקרא 'עבד', כיון שעושה שליחו של אדונו, הרי ש'עבד' רומז למידת מלכות ולמלאך מטטרו"ן משום ששניהם פועלים ביחד. ומה שכתוב 'זְקַן בֵּיתוֹ', הכוונה למלאך מטטרו"ן שמתלבש במידת מלכות, שהרי 'זקן' רומז למלאך מטטרו"ן כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים לז כה) 'נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי', ופירוש 'נער' היינו מלאך מטטרו"ן, שהוא מתלבש ב'ביתו' שהיא מידת מלכות. ועליו כתוב 'הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ', והיינו, בְּגִין דְּכָל גְּוָונִין אִתְחֲזוּן בֵּיהּ יָרוֹ''ק וְחִוָּו''ר וְסוּמָ''ק - שכל הגוונים נראים במלאך מטטרו"ן שהם ירוק הרומז למידת תפארת, ולבן הרומז למידת חסד, ואדום הרומז למידת גבורה, והיינו שמושל בכל בחינות ההנהגה של מידת החסד מידת הדין ומידת הרחמים. וזהו פירוש הפסוק 'ויאמר אברהם' שהוא מידת תפארת, משפיע 'אל עבדו' שהוא מידת מלכות, המתלבשת 'בזקן ביתו שהוא מלאך מטטרו"ן, 'המושל בכל' בחינות הנהגת העולם.

וממשיך רבי שמעון בן יוחאי לפרש את הפסוק 'שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי' על זמן תחיית המתים.

ומה שכתוב 'שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי', פירושו, 'שישים' את שליטתו המכונה 'ידך', לספירה שהוא 'תחת ירכי', והיינו שהירכים הוא סוד נצח הוד, ושליטתו היינו דָּא הוּא צַדִּיק רָזָא דְמִלָּה - זהו צדיק שהוא מידת יסוד בסוד הדבר, שהוא קִיּוּמָא דְעַלְמָא - קיום של העולם כשמידת יסוד מקבל הארת הספירות העליונות. דְּהָא כְּדֵין - שהרי כשמידת יסוד מקבל כל הארת הספירות, הַאי עֶבֶד מְמַנָּא בְּרָזָא עִלָּאָה, לַאֲחָיָיא לוֹן לְדַיְירֵי עַפְרָא - זה העבד ממונה בכוח סוד מידת כתר עליון, להחיות את המתים הקבורים בעפר, וְיִתְעֲבִיד שְׁלִיחָא בְּרוּחָא דִלְעֵילָא - וייעשה מלאך מטטרו"ן שליח של רוח של מעלה, שהוא מידת כתר שמשפיע טל של תחיה עד לספירת היסוד, ומשם למלאך מטטרו"ן, וְלְאֲתָבָא רוּחִין וְנִשְׁמָתִין לְאַתְרַיְיהוּ לְאִינוּן גּוּפֵי דְּאִתְבָּלוּ וְאִתְרְקָבוּ תְּחוֹת עַפְרָא - ולהחזיר את הרוחות והנשמות למקומם, לאותם גופים שבלו ונרקבו מתחת העפר.