צדקה - פוחת והולך, ובהלוואה - מוסיף והולך
וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ וגו' (כה, לה).
והחזקת בו - דרשו חז"ל (סוכה מט:) גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה.
יש לומר הטעם בדרך צחות, כי אצל צדקה היא דרך העולם, לתת לעני בבואו פעם הראשונה נדבה הגונה, ואחר כך נוהגים בדרך פוחת והולך, לתת בכל פעם פחות יותר. לא כן בגמילות חסדים, אם ישלם האדם מה שלוה בפעם הראשונה, אז מלוים לו בפעם השניה יותר.
