סגולת לימוד פסוקי קבלת התורה מר"ח סיון

בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי (יתרו יט, א). וברש"י לא היה צריך לכתוב ביום הזה אלא שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנם.

דברים נפלאים בפסוק זה כתב הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע בספרו עבודת ישראל (לשבועות):

יש לרמוז בדברי קדשו, כי באמת בכל שנה ושנה כל ימי עולם נתגלה הדבר ההוא שהיה בימים ההם, כגון בימי פסח שיצאו ממצרים גם בכל שנה יש נפשות מישראל 

שיוצאים ממצרים. וגם בחודש הזה כיון שקרבו לפני הר סיני נתגלה גם כן שיוכלו לקרב את עצמם להקב"ה ולקבל התורה ולקרב עצמן לפני הר סיני, סיני מלשון שנאה שישנא לכל דבר רע, כמו שאמרו חז"ל (שבת פט.) סיני שבו ירדה שנאה לעובדי כוכבים ומזלות, רצה לומר למעשה עובדי כוכבים ומזלות. ולזה צריך כל אדם כשבא ראש חודש סיון עד חג השבועות לקרות באותו עסק התורה ולהמשיך לו זה הקדושה שנתגלה ביום זה.

וזהו שפירש רש"י שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנם, דהיינו שבאמת נתגלה כל דבר בעתו כמו שכתוב באו מדבר סיני, רצה לומר שעשו עצמם כמדבר הזה שהוא ריק ואין בו שום דבר טוב. גם הם חשבו עצמם כמדבר שלא התחילו בעבודת ה' כלל עכ"ד.

בענין זה שח הרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זצ"ל: "מ"ט ימי הספירה הם בגימטריא 'לב-טוב' ועד ל"ג בעומר הוא 'לב' ומאז והלאה הוא 'טוב', על כן מל"ג בעומר נכנסין להטוב ואין טוב אלא תורה, והוא ההכנה הגמורה להתורה, ואדם יכול לראות אז שיהיה טוב לה' וטוב לבריות".

ויש לציין מה שהמליצו צדיקים על דברי הגמ' בשבת (פו, ב) וברשי שם כתב "משום ובחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא - גרסינן". דידוע שיצה"ר נקרא אורח (סוכה נב, ב) וכשרוצים להחליש ולהכניע היצה"ר "גרסינן" צריכים ללמוד תורה עכ"ד.

ונחתום בדברי הכהן הגדול מאחיו הרה"ק רבי צדוק מלובלין בספרו פרי צדיק: "בני ישראל הכינו עצמם לקבלת התורה בהכנה דרבה והשליכו מעצמם כל עניני העולם הזה, והיה זאת עצתם לקשר עצמם בה' יתברך ע"י השינה היינו לעזוב את עצמם עם כל כוחם, חושיהם והרגשותיהם על ה' יתברך – וזה היה מדריגת דור המדבר קודם מתן תורה דביקות בה' ע"י שינה, אבל עכשיו שכבר ניתנה תורה צריך להיות נעורים ולעסוק בתורה – ומטעם זה נתקן לומר הסדר תיקון ליל שבועות". והנה "בכל שנה בלילה שקודם זמן מתן תורה, יכול האדם לזכות לזה שייקבעו הדברי תורה בלב כמו שזכו בני ישראל בלילה שקודם מתן תורה, ומשום הכי צריכין להיות נעורים ולעסוק בתורה" עכ"ד.