פסק של הגר"ח מבריסק על ביטול גורל שלא נעשית כהוגן
וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל (טז, ח).
מעשה היה בחבורה של אנשים שנשתתפו יחד להטיל גורל ביניהם על סכום כסף גדול, סדר הגורל היה: כל משתתף רשם שמו על פתק והטילו לקופת הגורל, ומי ששמו עלה ראשון בגורל הוא הזוכה המאושר, אחד מהמשתתפים החליט להערים על חביריו והטיל לקופת הגורל שתי פתקאות אשר בהם הופיע שמו כדי להגדיל את סיכוייו בזכיה. לבסוף זכה אחר בגורל, אולם מאן דהו החליט לבדוק את כל פתקי הגורל ונתגלתה התרמית.
בעקבות זאת רצו חלק מהמשתתפים לבטל את הגורל, בנמוק שהגורל לא היה כתיקונו, כאשר הובא הדבר לפני הלומדים דחו את טענתם שהרי בין כה וכה לא זכה בעל התרמית בגורל ואין הגורל מרומה, ומדוע יש לבטל את הגורל.
אולם כאשר באו להגר"ח מבריסק זצ"ל פסק שהגורל בטל ונימוקו עמו, שהרי פסקו האחרונים שאם שכחו להטיל שם אחד מהמשתתפים בגורל הגורל כולו בטל, ואפילו הלה מוחל יכולים אחרים לדרוש את ביטול הגורל, דין זה נותן שגם במקרה שלפנינו הגורל בטל, היות ולאיש - בעל התרמית לא היה זכות לזכות בגורל, שהרי גם אם היה עולה שמו בגורל לא היה מקבל את הזכיה שהרי על ידי תרמיתו הגדיל את סיכוייו בגורל, ולכן זכה, נמצא שלבעל התרמית לא היה כלל אפשרות לזכות בגורל והרי זה כאילו לא שיתפו אותו כלל בגורל שהגורל בטל, והוא המצאה נפלאה.
אכן ראה בפתחי תשובה על חו"מ (סי' קעה ס"ק א) שהביא כן בשם שו"ת ושב הכהן (סי' עג) דבאופן כיו"ב פסק כהגר"ח מבריסק זצ"ל הנ"ל ודו"ק.
