על ידי ששימש את הצדיק נתעשר מאוד
צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם (כב, ג).
רבי דובער שפירא, יהודי ישיש שהתגורר בירושלים. זכה הרבה שנים לעמוד לשרת את הגאון האדיר רבי שניאור זלמן גאב"ד לובלין בעל תורת חסד, משנודע להרה"ק מרן אדמו"ר רבי יואליש מסאטמאר זצ"ל, כי הוא חי בירושלים שלח להזמין אותו, הוא בא כמה פעמים ומרן חקר אותו על תהלוכות ואורחות חייו של הגאון בעל 'תורת חסד' ועל דרך עבודתו.
כמה שעות ישב ר' דובער שפירא וסיפר למרן זיע"א סיפורים נפלאים מהגאון מלובלין, ומרן זיע"א נהנה מאוד וחשקה נפשו לשמוע עוד ועוד.
סיפר רבי דובער שפירא למרן זיע"א, כי המשמש הראשון של גאב"ד לובלין היה שמו ר' מענדל מנדלקורן, הוא שימש את הגאון בלובלין הרבה שנים, ואח"כ כשעלה הרב מלובלין לא"י עזב הוא את משפחתו ואת ביתו ונלוה אליו לא"י לשמשו הלאה, ובסופו של דבר בנו של ר' מנדל הנזכר המתגורר בלודז' נתעשר שם מאוד, והיה לו חצרות ובתים ויפרוץ לרוב.
נענה מרן מסאטמאר ז"ל ואמר: נו, רמב"ן מפורש הוא זה, "ארץ עמון ומואב השם ית' נְתָנָהּ לבני לוט ירושה, בעבור לוט אביהם ששרת את הצדיק וגלה עמו לאותה הארץ" (רמב"ן פנחס כה, יח). הגה"צ רבי ישראל יצחק רייזמאן שהיה נוכח בעת שיחה זו, (הוא עצמו היה כידוע תלמיד הגאון מלובלין זיע"א), נדהם למשמע תגובת מרן זיע"א אשר נהירין ליה שבילי כל התורה כולה ורוח אלוקים דיבר בו.
