עדות אישית ממה שאמר הגאון רבי מנחם זמבא בחנות אתרוגים
ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג, טז).
סיפר הגה"ח ר' יעקב מרדכי שוירץ ז"ל: הגאון הנודע רבי מנחם זעמבא זצ"ל היה מגאוני ווארשא רבתי, אך בהיותו ב'שטיבל' בין החסידים התנהג בענווה ובפשטות, עד שהיו קוראים לו בשמו ללא תוארים.
פעם אחת בערב חג הסוכות נכנסתי לחנות אתרוגים, והנה אני רואה שם את רבי מנחם זעמבא זצ"ל מוקף באברכים שקוראים לו בשמו ושואלים את דעתו על האתרוגים.
ניגש אלי רבי מנחם ואמר לי: ידועים דברי התרגום יונתן "וכד חמא משה ענוותנותיה קרא להושע בן נון יהושע", ויש להבין וכי רק עתה הבחין משה בענוותו של יהושע, מדוע עד עתה לא שינה את שמו. אלא, יהושע היה השמש של בית המדרש וסידר את הספסלים, וכיון שכן קראו לו כולם 'הושע' ולא נהגו בו גינוני כבוד.
אמנם עתה כשיצא יהושע לדרך, אמר משה מנהגי ענוה כאלו טובים בתוך בית המדרש בין התלמידי חכמים, אבל כשיוצאים לרחוב אין זה ראוי, כי ישנם אנשים שאינם מבינים 'נוסח' זה ויבאו לזלזל בכבוד התורה. על כן כשיצא יהושע לדרך שינה את שמו וקרא לו 'יהושע', שם מכובד יותר, כדי שינהגו בו כבוד...
כמו כן -סיים רבי מנחם- על החסידים לדעת שאף אם בבית החסידים אין נוהגים בגינוני כבוד, מ"מ כשישנם אנשים אחרים מסביב, עליהם להיזהר יותר בכבוד תלמיד חכם.
