ע''י שמתייגע בתורה - נכנסת התורה בדמו
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וגו' (כו, ג). פירש''י שתהיו עמלים בתורה.
וצ''ב איך נרמז עמל התורה בזה. וי''ל דהנה אמרו חז''ל (ברכות יא.) ובלכתך בדרך בלכת דידך היינו של רשות ולא של מצוה, ולפ''ז צ''ע הלשון אם בחוקותי תלכו, הלא בשעת ההליכה ליכא קיום החוקות, דהליכה היינו של רשות.
אולם אמרו חז''ל (תנא דבי אליהו פי''ד) שדברי תורה צריך להיות נבלעים באבריו, וזה אפשר רק ע''י עמל התורה, שע''י שמתייגע בתורה נכנסת התורה בדמו, אבל כשלומד רק כחותה ע''ג גחלים במהרה הוא שוכח. נמצא שע''י עמל התורה נשאר התורה באבריו תמיד ואף כשמפסיק ללמוד והולך לעסוק בצרכיו התורה הולכת עמו, וזהו "אם בחוקותי תלכו", שגם בשעת הליכה דידך תהא חוקותי אתך, זה יתכן רק ע''י "שתהיו עמלים בתורה".
