סגולת ומעלת 'שתיית לחיים'

וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ (כה, ז).

ברש"י פר' שופטים כתב וז"ל: דורשי רשומות היו אומרים, זרוע, תחת יד, שנאמר (במדבר כה, ז) וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. לחיים, תחת תפלה, שנאמר (תהלים קו, ל) וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל.

בהסכמת הרה"ק רבי עמנואל גרשון רבינוביץ זצ"ל לספר אוהל שלמה מביא ששמע מהרה"ק בעל התפארת שלמה זצ"ל בדרך הלצה, כששתו יי"ש אצלו ואמרו זה לזה לחיים, אמר כי לחיים במקום תפילה כמבואר כאן דה'לחיים' כנגד תפילת פנחס עכ"ד, ודפח"ח.

דברים נפלאים בענין 'שתיית לחיים' כותב הגה"צ בעל המנחת יצחק בתשובותיו (ח"ו סי' קלה) במענה לאחד שרצה לבטל את השתיית 'לחיים' לאחר התפילה מחמת מכשולים שיצא מכך.

והשיב לו המנחת יצחק: הנה מה מאד קשה לפלפל בענין אשר אין לו מקור בש"ס ופוסקים, אבל מכל מקום יסודתו בהררי קודש... ראיתי בטעמי מנהגים (לקוטים אות י"ג), בשם הרה"ק מסטרעליסק זצ"ל, שכתב טעם על מנהג בין חסידים יראי השם, לשתות מעט יי"ש, בכל צרה שלא תבוא, ולומר לחיים, זה לזה, כי לחיי"ם בגמט' מנה"ג, ומנהג משבר ומבטל הדין, ושם בהגה, בשם ספר תעלומת חכמה בהקדמה שהביא בשם הגה"ק מרן העטרת צבי מזידיטשויב זלה"ה, שיש מדרש כשישראל שותים ואומרים לחיים הקדוש ברוך הוא מוחל עוונותיהם של ישראל, וחתנו הגה"ק מראזדיל זלה"ה, אמר הגם שלא ראה זה המדרש, אבל נאמנים עליו דברי חותנו ודודו הגה"ק הנ"ל, וכתב לפרש דברי המדרש עיין שם, וממילא שוב י"ל שע"כ שותים יי"ש ומברכים לחיים להמתיק דינו של בעל היא"צ... עיי"ש באריכות, דאכן יזהרו שלא יצא מכשולים מכך, אך חלילה לבטל מנהג קדוש זה.