משלו הנוקב של רבי גד'ל על חודש אלול
סיפר הגה"ח רבי גד'ל אייזנר זצ"ל בדרך משל ומליצה: פעם לן יהודי בפונדק באחד מלילות אלול, ושמע במהלך הלילה את השכן בחדר השני נאנח וגונח 'הוי אלול, אלול'. נתמלא השומע הערכה ליהודי שכולו השתוקקות ודבקות בחודש הרחמים והסליחות עד כדי כך שאינו יכול לישון, הרהר בלבו איך מגיעים לדרגה כזו?!
בפוגשו אותו בבוקר, ניגש אליו בהערצה ושאלו על אנחותיו. נענה ה'אלול איד' ואמר, 'בדרך כלל בחודש אלול כבר קריר, ולא מצוי שיהיו פשפשים (וואנצ'ן) ואפילו באכסניות - והנה בלילה שעבר נטפלו אלי כמה פשפשים ועקצו אותי על אף שעומדים בחודש אלול...
כל בר דעת מבין מאליו כלפי מי הדברים מכוונים, חודש אלול מגיע, וצריכים לפשפש ולשפר מעשינו, חרטה על העבר וקבלה על עתיד, אולם היצר הרע נוטל הנקודה האמיתית, תשובה מעומק הלב, להביט נוכח מעשינו במבט אמת, התקיעת שופר ואמירת הסליחות ותהילים אינם אלא אמצעים להגיע על ידם להתעורר ולחשוב חשבון הנפש, מה מטרתי בעלמא הדין, אנה אני בא ולאן אני הולך, ואם האדם עובר את החודש אלול בלי תשובה אמיתית מעומק הלב, דומה הוא ממש לאותו אדם שגונח 'אלול אלול' כשבלבו אין דעתו לתשובה...
מסילות גד (עמ' קז)
