משה רבינו מסר את מטהו למרגלים להצילם מהענקים
וישלח אותם משה לָתוּר את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר (יג, יז).
איתא בזוהר (פרשת שלח קס, ב), משה מסר להם את המטה שלו, וניצולו. מאיל לנו שנתן להם המטה? כתיב כאן, עלו "זה" בנגב, וכתיב התם (שמות ד, יז), ואת המטה "הזה", וע"י המטה ניצלו מהענקים, רבי יהודה אומר, מסורת שמא קדישא מסר להם משה, ובשבילו ניצולו מהם עכ"ד.
הרי יש שני דעות? אפשר לומר שלא פליגי, כי במטה משה היה חקוק השם המפורש, כמו דאיתא ביונתן בן עוזיאל פרשת בשלח (יד, כא), שעל המטה של משה, היה חקוק השם המפורש, וכן במדרש דברים רבה פרשה ג' אות י'.
אולי בגלל המטה, הכנענים השתתקו ונדמו כאבן, כמו שמצינו בילקוט שמעוני (פרשת בשלח רמז רנא): כיון שנכנסו מרגלים לארץ כל מי שהיה אומר, אלו מרגלי ישראל, היה דומם כאבן, שנאמר בגדול זרועך ידמו כאבן (שמות טו, טז).
אמרי שמאי - בפרשתנו
