משה רבינו ביקש מנהיג שישפיע לבני ישראל קודם פרנסה כדי שיכלו ללמוד
וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם (כז, יז).
יש לומר, על פי הידוע דברי האלשי"ך הקדוש ז"ל בהא דאמרו חז"ל אם אין קמח אין תורה וכו' (אבות פרק ג משנה יז), אשר זו היא טענת הקב"ה עם ישראל, שהקב"ה אומר אם אין תורה אין קמח, שמקודם ילמדו תורה ואח"כ ישפיע להם פרנסה. וישראל טוענים אם אין קמח אין תורה, שמקודם ישפיע להם פרנסה ואח"כ ילמדו תורה כי א"א ללמוד מתוך דוחק (ראה באלשיך הק' בתהלים פרק ד פסוק ו ובמשלי פרק ג פסוק א).
והנה הצדיקים צריכים לעבוד עבור ישראל שהקב"ה ישפיע להם מקודם פרנסה, כדכתיב שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ - מקודם, ואח"כ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ (דברים לג יח), כי יששכר הי' לומד תורה ע"י שהי' זבולון מחזיק אותו בפרנסתו שיוכל לישב באהלה של תורה.
וזהו שבקש משה רבינו ע"ה מהשי"ת שימנה להם איש כזה וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, היינו, שישפיע להם מקודם פרנסה ואח"כ עי"ז יוכלו ללמוד, כי יוציא"ם מכונה לפרנסה, כמו שנאמר שמח זבולון בצאת"ך, שהוא יציאה עבור הפרנסה. ואשר יביאם, שיבואו לפנים לישב באהלה של תורה. וע"כ כתוב מקודם אשר יוציאם, ואח"כ ואשר יביאם, והוא כנ"ל אשר מקודם ישפיע פרנסה כדי שעי"ז יוכלו לישב באהלה של תורה.
