מעשה דחייט
"ראיתי אצל זקיני הק' זי"ע, שבכל ערב יום הקדוש, בשעת הסעודה, אחר חלוקת הדגים, היה רגיל לשאול לאיש תמים שהיה שם בכל שנה: האסט שוין געהאט פיש?
וכל פעם השיב האיש: שאלה? ומעשה דחיים. רצה לומר, וכי מה שאלה היא זו, הרי מצינו מעשה דחיים.
האיש רצה להזכיר מה שמובא בטור או"ח הלכות יום הכיפורים סימן תר"ד, לאכול דגים בסעודת ערב יום הקדוש, משום מעשה בשוטר העיר, שאמר לעבדו קנה לי דגים, ולא מצא אלא דג אחד, ונתן בו זהוב. והיה שם יהודי חייט שג"כ רצה לקנות את הדג היחיד, והוסיף על מחירו עד שהעלהו לחמשה זהובים, ונשאר ביד החייט. בא העבד אל אדוניו בידים ריקניות וסיפר לו את כל המאורע. שלח השוטר אחר החייט ואמר לו: מה מלאכתך? אמר לו חייט אני. אמר לו השוטר: ולמה קנית דג שוה זהוב בחמשה זהובים, ולא עוד אלא שלקחתו מיד עבדי ששלחתיו לקנותו עבורי?
השיב החייט: והאיך לא אקננו אפילו בעשרה זהובים כדי לאכלו ביום כזה שצונו הקב"ה לאכול ולשתות, ושאנו בטוחים שהקב"ה יכפר לנו עוונותינו.
אמר לו השוטר: אם כן, יפה עשית ופטרו והלך לו לשלום. ולזכר זה מסיים הטור נוהגין לאכול דגים בסעודת ערב יום הקדוש, והאיש התמים הזה, שמע כנראה את הטעם לאכילת הדגים בסעודה זו משום מעשה דחייט, ולא הבין הלשון כראוי,
וסבר שאומרים מעשה דחיים, ולכן השיב שאלה? מעשה דחיים.
וזקיני הק' כיוון בשאלתו לעורר זכרוננו לטובה לפני הקב"ה שיזכרנו לחיים טובים בספר החיים ביום הדין הנורא".
